זה שיר אהבה פשוט2 פרק 18

~פרק 18~
~~בבית החולים~~
"איה!" אמרתי.
"טוב הפעם באמת שיש לך מזל!" אמר הרופא "כמו שאתה יודע אתמול אמרתי לך שאתה עלול להרוס את היד והיא תצא מהמקום אבל משום מה הפעם היד שלך בסדר גמור!".
"יופי ג'סטין איזה מזל!" אמרה אמה "טוב בוא נצא מהמקום הזה הוא מפחיד אותי".
"כן ככה זה פה" אמרתי צחקתי והסתכלתי על ג'סיקה. היא חייכה אלי.
"ג'סטין!" אמרה אמא "אני כועסת! אבל הנה קח את הקורסון שלך" ונתנה לאמיר נשיקה על הלחי.
ואז שוב! אבל מה קרה הפעם? אני עומד בין ג'סיקה לאמה ואמה נותנת לי נשיקה מצד אחד וג'סיקה מצד שני. ג'סיקה זה עוד בסדר אבל אמה?!?! מהה?!?!?!
"אממה! מה את עושה?" צעקה עליה ג'סיקה.
"מה מה אני עושה? מה את עושה?" צעקה אמה בחזרה.
"מה מה מה אני עושה? זה החבר שלי!" צעקה ג'סיקה כשאני צוחק "מה את עושה?".
"הוא לא החבר שלך!" צעקה אמה.
"ברור שהוא החבר שלי! מה גורם לך לחשוב שלא?" שאלה וצעקה ג'סיקה.
"אממ אולי בגלל שאת יהודיה והוא נוצרי?" שאלה אמה סוג של שאלה רטורית.
"טוב תראי אני עדין יכולה לצאת איתו ברור שאמא שלי לא אוהבת את זה אבל זה בסתר אז מה זה אכפת לי!" אמרה ג'סיקה שהיא מסתכלת במבט מעורער.
"טוב אז בואי נלך לספר לה!" אמרה אמה שהיא רצה לבית של ג'סיקה.
"אבל את לא יודעת איפה אני גרה!" אמרה ג'סיקה.
"לא משנה!" קראה אמה.
"אז איך תגידי לאמא שלי?" שאלה ג'סיקה מעט מבולבלת.
"בעזרת קסם, וקצת עזרה מג'סטין" אמרה אמה.
"מה?! ג'סטין! שלא תעז לעזור לה!" אמרה ג'סיקה בכעס.
"אני לא… ברור שלא!" אמרתי צוחק.
~~~~~כעבור כמה דקות~~~~~
"תורידי אותי! אני לא צוחק! בני אדם לא נועדו להיות תלויים הפוך כמו עטלפים!" אמרתי בכעס בלתי נשלט.
"אז אתה עוזר לי?" שאלה אמה.
"כל הדם שלי יורד לראש! המוח שלי עוד שנייה מתפוצץ!" צעקתי.
"באמת?! יש לך מוח?! זאת חתיכת תגלית… אתה חושב שאני אתפרסם כמו ההוא שגילה את אמריקה?" שאלה אמה.
"עליי יכעסו! רק עליי!" אמרתי.
אני אשחרר אותך, בלי לספר… אם תתן לי נשיקה בפה אני אשחרר אותך!" אמרה אמה.
"שיט…" מלמלתי והבטתי על ג'סיקה הבוחנת.