זה שיר אהבה פשוט2 פרק 16

~פרק 16~
"טוב אני עייף מאוד! אמא בואי נלך הביתה" אמרתי כשאני מסתכל על אמא ואמיר.
"טוב צודק גם אני מאוד עייפה .. ג'סיקה אם את רוצה את יכולה לבוא לישון אצלנו בחדר האורחים".
"כן אני יותר מאשמח לבוא" אמרה ג'סיקה.
לאחר כמה דקות הגענו הביתה ובגלל שמאז שאני ילד קטן הייתי פוגע בעצמי אז אני גר קרוב לבית החולים.
"היי ג'סטין" נשמע קול בלתי מזוהה.
"מי זה?" אמרתי.
"בוא ג'סטין עקוב אחרי" אמר הקול ופתאום אני רואה אור לבן חזק מאוד ואני הולך אחריו.
"מי זה?" אמרתי "אני לא זז מפה עד שלא תגיד לי מי זה!".
"טוב טוב אני אמה" אמר הקול.
"כן אמה איך אני יכול לעזור לך?" שאלתי.
"אני רוצה ש.." אמרה אמה ואז קטעתי אותה ואמרתי " אני רוצה לראות אותך קודם!".
ואז מהחור הלבן הזה יצאה דמות דווקא יפה מאוד יש לה שיער ארוך עם פוני בובה שיער חום וגוונים בלונדינים. לא בדיוק הבנתי מה היא קשורה אלי.
"אוקי אז מה את רוצה? חתימה? דיסק? יש לי פה בכיס! אהה! חרוז.. אולי אני יעשה מזה שיר.. אז כן מה איפה את רוצה את החתימה על הראש על הדף על מצח על הזרוע רק תגידי איפה" אמרתי
"אני רוצה שתתחלף איתי" אמרה אמה.
"מה זאת אומרת?" שאלתי.
"עכשיו אני יקח את הגוף שלך ואתה תהיה כמו רוח שתהיה בחלומות של אנשים וכדי לחזור לא להתחלף איתי אתה צריך לענות נכון על שאלות אבל ברור שלא תצליח אז למה אני שואלת בכלל". אמרה אמה.
"הנה! אני מוכן! רק על מי השאלות?" שאלתי
"אבל אתה צריך לענות נכון! או שתעלם ולא תחזור לעולם!" אמרה אמה בצחקוק מרושע.
"ומה עם ג'סיקה? ואמא? הן יראו שמשהו לא בסדר איתי!"צעקתי על אמה.
"רוצה להתערב?" אמרה וצחקה צחוק מרושע (שוב) אמה.
"אווקי.. יש לי שאלולה ,זה שאלה! אל תשפטי אותי! שאת חייבת לענות!" אמרתי "אם אני עונה על השאלות האלה שאת פה אז אני חוזר לחיים?".
"כן אבל אין מצב שאתה תצליח אז אני יעשה לך את זה קל יותר ולכן אני ישאל אותך על 'ג'סיקה'".
~פלאשבק~
"אוקי אני חייב לדעת הכול על ג'סיקה!" אמרתי שאני מחפש בגוגל ובויקיפדיה על ג'סיקה.. אממ אוקי אז היא נולדה בישראל.. היא נולדה ב24.11.1995 והחברה הכי טובה שלה היא ג'סמין". אמרתי
~סוף פלאשבק~
"אבל ברור לי שאתה לא יודע כלום עליה לכן אני ישאל אותך שלוש שאלות! אבל אתה לא קולט כלום! לכן אתה תישאר פה!" צחקה שוב ושוב אמה.
~עוד פלאשבק~
"ג'סטין לא קולט כלום!" אמרה המורה "נכנס מצד אחד יוצא מצד שני!".
"ג'סטין אני כועסת עליך מאוד!" אמרה אמא.
"מה לעשות לא כול אחד יודע שסכום הזוויות במשולש הם 180 מעלות" אמרתי.
"לא נכון! רגע .. מה אמרת?" שאלה המורה
"מה אמרתי?" אמרתי
"מה ג'סטינוש שלי אמר?" אמרה אמא.
"אמא! אני לא רוצה שתקראי לי ככה!" אמרתי.
"אתה בכיתה ו'! אני יכולה לקרוא לך ככה! עכשיו תצא כבר מהפלאשבק!" אמרה אמא.
~סוף שוב פלאשבק~