זה מסובך|פרק א'

"הוא כל כך יפה…" אמרתי תוך כדי בהייה.
"הצרפתי הזה?" שאלה אותי דנה.
"קוראים לו יואן והוא כל כך יפה…" אמרתי והמשכתי לבהות.
הוא באמת היה יפה, גוף שזוף, שיער זהוב ועיני דבש זהובות.
"זה רק בלונדיני, תפסיקי לבהות בו כמו מטומטמת!" אמרה לי דנה והחלה למשוך אותי.
הצלצול קטע את חלומותיי והלכתי עם דנה לכיתה.
התפללתי שהוא יכנס לכיתה, ישאל אם המקום לידיי פנוי ויתיישב.
באמת זה קרה- הוא נכנס לכיתה, החליף צ'פחות עם הבנים וקרץ לבנות והתיישב ליד אחד הבנים.
"בוקר טוב לכולם," אמר הגבר שנכנס לכיתה,
הוא היה בגיל העמידה, שיערות אפורות כיסו את ראשו וכרס בלטה מתוך חולצתו המשובצת.
"אני שמוליק, והשנה אני אהיה המחנך שלכם." הוא הסביר לנו,
הוא המשיך להרצות על המחויבות האישית, על הבגרות ועל עוד דברים שלא הקשבתי להם כי התרכזתי ביואן.
הבטתי בעורף השזוף שלו, שיערו הזהוב שלו היה מסודר ויפה, כל כך רציתי לגשת אליו אבל לא יכולתי, התביישתי.
לא שמתי לב שהזמן חלף כל כך מהר וההפסקה הגדולה הגיעה, אבל לא מיהרתי לשום מקום, הוצאתי את הכריך שהכנתי הבוקר מהתיק ויצאתי עם דנה להפסקה,
"את חייבת לראות מה תלו על לוח המודעות!" היא אמרה לי בהתרגשות ומשכה אותי לשם.
הודעה מקושטת וגדולה נתלתה לכל אורך הלוח,
בהודעה סופר על מסיבת ראש השנה שתתקיים בעוד כשבועיים.
"עם מי את תלכי?" שאלה אותי דנה בסקרנות.
"סליחה?" שאלתי, לא האמנתי למשמע אוזניי.
"שאלתי אותך עם מי תלכי למסיבה, את לא יכולה להגיע בלי בן זוג!" היא הכריזה.
"אני רוצה ללכת עם…" לחשתי לה.
"את יודעת שזה לא ילך לך," היא קטעה אותי והניפה את ידיה בביטול.
"את צודקת…" אמרתי והשפלתי את מבטי.
"למה שלא תמצאי מישהו אחר ללכת איתו?" היא הציעה לי.
"עם מי את הולכת?" ניסיתי להעביר נושא.
"את זוכרת את שחר החמוד? הוא לומד בכיתה י'4, והוא הציע לי ללכת איתו!" היא כמעט צרחה מהתרגשות.
קינאתי בה, רציתי שגם לי יהיה בן זוג.
"גל?" פנה אליי מישהו.
הסתובבתי וראיתי את איתי שלמד איתי בחטיבה.
"רוצה ללכת איתי למסיבה?" הוא שאל לפתע.
מצד אחד, לא רציתי להישאר לבד בזמן שכל הבנות הולכות עם בני זוג, אבל מצד שני, לא חיבבתי את איתי.
"טוב…" אמרתי בשקט.
"מצוין, אז נדבר בקרוב!" הוא חייך אליי ופנה לדרכו.
לא חיבבתי את איתי, הוא לא היה יפה, שיערו הארוך והמבולגן הגיע על כתפיו, פניו היו צרים ועיניו היו קטנות ועכבריות.
"אני רואה שהסתדרת." אמרה דנה וגיחכה.
"אני לא באמת מחבבת אותו," הודיתי.
"אז למה הסכמת ללכת איתו?" היא שאלה.
"כי לא רציתי להישאר לבד בזמן שכל הבנות ילכו למסיבה עם בני זוג."
יואן עבר לידנו וניגש למאיה היפה והגבוהה, הוא אמר לה משהו והיא קפצה עליו וחיבקה אותו,
"יואן הזמין את מאיה לנשף!" דיווחתי לה בשקט.
"באמת?!" היא צעקה.
"שקט, אל תצעקי!" אמרתי לה בכעס.
"גל, אני יכול לשאול אותך משהו?" נשמע לפתע קול מוכר.
ההמשך יבוא…