זה לא קורה לי.. פרק 68 חלק ה

נקודת מבט עומר-
אני מכיר אותה היא תלך תנעל את החדר שלה ולא תחזור.. אני רוצה שהיא תחזור ותהיה איתי..
"אליאנה תרגעי" אמרתי בקול כועס
"אני לא ארגע.. אני רוצה ללכת נמאס לי כבר מלריב איתך" אמרה ולא זזה מהדלת
"רוצה ללכת?לכי את פשוט ילדה קטנה ומעצבנת" אמרתי בכעס ואליאנה פשוט היתה בשקט לא זזה..
"א..אליאנה אני.." באתי להגיד והיא קטעה אותי
"אז תפתח את הדלת ואני אלך" אמרה בקול כועס
"אליאנה זה לא מה שהתכוונתי להגיד" אמרתי בקול רגוע וקמתי לכיוונה
היא לא התייחסה והתעסקה באיפון שלה, התקרבתי עוד יותר וליטפתי את פנייה
"שלא תעז לגעת בי" אמרה בכעס והעיפה את ידיי מפנייה
"אליאנה תפסיקי כבר" אמרתי בקול כועס
"אני אפסיק?אתה תפסיק עם השטויות שלך ותפתח את הדלת ע-כ-ש-י-ו" אמרה והדגישה את המילה האחרונה ולא הסתכלה עליי
"הנה מרוצה?" לקחתי את המפתח ופתחתי את הדלת, היא יצאה ולא היה אכפת לה מכלום, אני נשארתי בחדר והסתכלתי עלייה הולכת ונעלמת לי מהעיניים, איך אני הורס את הכל?..
טרקתי את הדלת בעצבים וכל המסדרון היה שומם בבית מלון הזה
הבגדים שלה כאן, היא שכחה אותם
נקודת מבט כללית-
עומר התקדם לכיוון הבגדים של אליאנה והחזיק אותם חזק וקירב אותם לאפו והריח את הריח שהוא אוהב, את הריח הממכר שלה,הריח המתקתק הזה, הוא הזיז את הבגדים מאפו ויצא מהחדר, ורץ במסדרון
נקודת מבט אליאנה-
מה נראה לו..הוא פגע בי.. הראש אומר לי לשכוח ממנו אבל הלב?הלב לא מרפה ממנו הוא ממשיך וממשיך לרצות אותו, לרצות את המגע שלו ,הליטופים שלו הנישוקים שלו החיבוקים שלו..
נכנסתי לחדר וטרקתי את הדלת בחוזקה לא היה אכפת לי.. נכנסתי למקלחת ופתחתי את הדוש רציתי להוריד ממני את הריח של עומר, את הריח שלו שנתפסו עליי מהבגדים שלו,הזרם של המים כיסה אותי ואת כל גופי, חפפתי את שיערי שוב.. לבשתי את התחתונים והחזיה , ואת החולצה הארוכה שלי מטריקו, יצאתי מהמקלחת בלי מכנס, אבל החולצה היתה נראת כמו שמלה,התקרבתי למיטה שלי וראיתי את עומר.. כאילו הרגע לא רבו, התעלמתי והוצאתי מהמזוודה טייצ' והלכתי למקלחת, התלבשתי הסתרקתי ויצאתי מהחדר למסדרון "אליאנה חכי שניה" אמר עומר ותפס בידי
"תעזוב אותי" אמרתי בקול שקט, "חכי שניה תני לי להסביר לך" אמר ומשך את ידי לכיוון החדר
התיישבתי על הכיסא והוא התיישב כיסא לידי "אני לא זה שנעלתי אותנו ורק אחרי זה נזכרתי שיש מפתח נוסף, ואת לא באמת מעצבנת, את מוציאה אותי מדעתי לפעמים, קשה לי לדעת שאת לידי ואני לא יכול לנשק אותך ולחבק אותך" אמר עומר והחזיק בידי, האמנתי לו אבל אני פגועה.. הוא משך בידי והושיב אותי על רגל ימין שלו ,לא דיברתי והוא נשק לי על הלחי "תפסיק" אמרתי בקול שקט אבל רציתי שימשיך רציתי עוד.. "למה אתה עושה לי את זה?" שאלתי והסתכלתי בעיניו,
"אני לא יכול את משגעת אותי.. אני רוצה שנפסיק עם הריבים ונחזור להיות כמו פעם" אמר, לא עניתי
"אליאנה בואי נשכח מהכל" אמר עומר והסתכל בעיניי עמוק בתוך עיניי
"תבטיח שלא תפגע בי בחיים?" שאלתי בקול עצוב, אני עושה טעות..
"אני בחיים לא רציתי לפגוע בך ובחיים לא אפגע בך" אמר וחיבק אותי
"אתה צריך ללכת.. עדי אמורה לבוא לכאן היא חושבת שאני לא מרגישה טוב בגלל השטויות שלכם" אמרתי והלכתי לכיוון המיטה ונשכבתי על המיטה שקרובה לקיר
"אני לא צריך ללכת כי עדי לא תבוא לכאן, כשישנת אמרתי לה שאת מרגישה יותר טוב ואת הולכת לישון" אמר עומר והתיישב לידי
"אז אני באמת אלך לישון" אמרתי והתכסתי בשמיכה
"את בטוחה שאת לא תפחדי להישאר כאן לבד?בלילה?בחושך עם כל הגנבים" אמר עומר וניסה להפחיד אותי, באמת אני מפחדת..
"ואם נרדם?גיא אמר שהם יושנים כולם בחדר כאן" אמרתי
"בגלל זה נלך לחדר שלי" אמר עומר וחייך
"זה לא בגלל שאני מפחדת זה בגלל שלא בא לי להיות לבד" אמרתי וצחקתי והתיישבתי במיטה
"אני בטוח בזה" אמר עומר והתקרב אל פניי
"אמ… תיקח את הכריות שלי ואת השמיכות שלי" אמרתי וניסיתי לצאת מהמבוכה
"לא צריך, בחדר שלי יש וזה מהבית אל תדאגי" אמר עומר וקם מהמיטה, קמתי מהמיטה ויצאנו מהחדר שלנו לכיוון החדר שלו עם הבנים, נכנסנו לחדר והוא אמר "אפשר לנשק אותך?" והתקרב אלי עוד יותר ועוד יותר, עד שהרגשתי את הידית בגבי, הוא רכן אל עברי ונשק לי נשיקה קצרצרה, משכתי אותו מצווארו לנשיקה ארוכה, התנתקנו ואמרתי "התגעגעתי אליך באמת.." וחייכתי, הוא חייך ואמר "את עייפה?או שנראה סרט" אמר עומר והתיישב לידי על המיטה
"אני טיפה עייפה אבל סרט לא מפחיד" אמרתי ונשכבתי על המיטה ליד עומר, הוא צחק ושם סרט בטלוויזיה בערוץ 15 הוט פאן.. "עומר קר לי תסגור את המזגן מה הדלקת אותו" אמרתי והתכסתי בשמיכה והיה לי עדיין קר, הוא קם מהמיטה וזרק לי גקט ארוך בלי ריצרץ , שמתי את הג'קט והמשכנו לראות את הסרט וצחקתי כל שניה, עומר הסתכל עליי ולא הזיז את מבטו "מה עשיתי?" שאלתי וצחקתי, "אני אוהב לראות אותך צוחקת" אמר עומר וחיבק אותי חזק, "תבטיחי שלא תורידי את החיוך הזה מהפנים שלך בחיים" אמר עומר ונשק לשפתיי קלות, "תבטיח לי שלא תפגע בי.." אמרתי והוא חיבק אותי הכי חזק שאפשר, המשכנו להסתכל בטלוויזיה והיה דפיקה בדלת "עומר מאמי ?שמעתי אתה בחדר.. גם אני בחדר איזה קטע רוצה נעשה משהו?" אמר הקול, הקול זה קול של בת
"מי זאת?" לחשתי לעומר והוא הסתכל עליי במבט לא מבין "מי זה?" צעק עומר לכיוון הדלת ולא שחרר את חיבוקו ממני, "זאת אלמוג..אני מפחדת לישון לבד בחדר ויש לי שתיה בחדר רוצה לבוא?" אמרה אלמוג וכולי התמלאתי בעצבים!!! "אלמוג תעזבי אותי כבר, ומאיפה יש לך שתיה" שאל עומר
"מהבית הבאתי" אמרה וצחקה, התנתקתי מחיבוקו של עומר וסובבתי את הגב לכיוונו "אז אתה בא?" שאלה אלמוג, "לא" אמר , "למה עומר מאמי?" שאלה, היא כזאת עלוקה , "כי אני לא לבוש יצאתי מהמקלחת וגם אני רוצה לישון" אמר לה, "בסדר שים תחתון אפשר להכנס?" שאלה, אני בהלם ממנה!! "אלמוג תפסיקי כבר ותלכי לחדר שלך ששולי לא תבוא ותאשים אותי בגללך" אמר עומר,
"מה נהיית דכאוני בול נפרדת מאליאנה , טוב שנפרדתם גם ככה היא לא מתאימה לך" אמרה וצחקה
"את לא מתאימה, אנחנו לא נפרדנו אז תפסיקי עם השטויות שלך וכדאי שתלכי לחדר שלך" אמר עומר, אלמוג הלכה לחדר שלה ואני המשכתי להיות עם הגב אל עומר, "חיים שלי מה יש לך" אמר עומר, "כלום, מתפוצץ לי הראש" אמרתי ובלב כאב לי, לא הבנתי למה היא באה..
"רוצה כדור?" שאל עומר וליטף את פניי, "לא.." אמרתי והמשכתי לשכב עם גבי אל עומר
"זה בגלל אלמוג?מה את מתייחסת אליה" אמר עומר
"זה לא בגללה ולמה היא באה לכאן" אמרתי והסתובבתי עם כל גופי אל כיוון עומר
"כי את ואני לא באנו הרבה זמן לבית ספר והיו שמועות שנפרדנו אז היא חשבה שילך לה וכל יום התקשרה אליי אם אני רוצה לצאת איתה, ואני לא הסכמתי" אמר עומר וחייכתי חיוך
"לא רצית לצאת איתה אפילו שלא דיברנו?" שאלתי את עומר ובלב שמחתי שהוא עדיין חיכה לי
"כן.." אמר עומר ונישק את אפי הקטן עם הנמשים, חייכתי והיתי בתוך חיבוקו החם והאוהב
היתה עוד דפיקה בדלת .. הקול הזה היה מוכר לי שיט…