זה לא קורה לי.. פרק 66

הדס בהריון, כתבתי את זה בפרק 64, שהתוצאה חיובית
——————————
שלחתי לאבא אסמס 'אני מאורגנת תבוא לקחת אותי', אבא ענה אחרי כמה שניות 'ב7 וחצי אני אצלך'
הדלת נפתחה, עומר ישב לידי והסיט את שיערי הארוך שנחת על פניי למאחורי האוזן, עומר התקרב אליי יותר ויותר, עד ששפתיו נגעו בשפתיי, יד אחת שלו הייתה על מותניי ויד אחת שלו הייתה על פניי
התנתקתי ואמרתי בקול חלש "אני צריכה ללכת" ולקחתי את האיפון ויצאתי מהחדר במהירות
"אליאנה תחזרי לכאן" אמר עומר בקול חזק, לא הקשבתי והמשכתי לרדת במדרגות, "אליאנה אני לא צוחק תחזרי לכאן עכשיו" צעק עליי עומר וכבר פתחתי את הדלת של הבית וסגרתי אותה, התחלתי לרוץ עד שלא ראיתי את עומר בעקבותיי, השיחות לאיפון לא הפסיקו מעומר, המשכתי ללכת עד שהגעתי לבית, נכנסתי לבית ונעלתי את הדלת אחרי, עליתי לחדר שלי והתיישבתי במיטה, בכיתי בלי סוף, שמעתי את עומר דופק בדלת של הבית, "אליאנה אני יודע שאת שם תפתחי" אמר בקול עייף
ממריבות מדרמות מהכל.. עומר הפסיק, כנראה הוא התייאש וחזר הביתה,
המשכתי לבכות השיחות באיפון מעומר הפסיקו, אבל אביה וגיא לא הפסיקו להתקשר, סיננתי אותם, רציתי טיפה שקט, לברוח מכל הבעיות, הדמעות שירדו על פניי שרפו כמו שנכבים מאש.. שהייתי בת 6 שאלתי את אמא שלי למה היא אמרה ה'אהבה שורפת'.. 'אמא למה האהבה שורפת אם אוהבים מישהו?'שאלתי, אמא ענתה לי 'האהבה היא דבר טוב אבל לפעמים היא פוגעת בנו כשאנחנו אוהבים מישהו מאוד'.. אמרה אמא וליטפה את ראשי 'אז למה את אוהבת מישהו אם הוא פוגע בך?' שאלתי
'את ילדה מאוד חכמה, עכשיו לישון' אמרה אמא וכיסתה אותי בשמיכה
עכשיו אני מבינה למה אמא אמרה שהאהבה שורפת.. אני אוהבת את עומר אני אוהבת את החברים שלי אבל לפעמים האהבה גדולה מידי, 'חמה' מידי והיא שורפת אותנו..
עיניי נעצמו ושקעתי בשינה,הרגשתי טפיחות על גבי, הסתובבתי וראיתי את אבא
"אליאנה השעה 8 לא יצאת אז נכנסתי לכאן, מה זה אליאנה?למה הפנים שלך אדומות" שאל אבא בדאגה, "ישנתי יותר מידי" אמרתי וצחקתי, כדי שיאמין לי
"הבהלת אותי.. בואי ניסע, בר והבן שלה לא כאן זה אומר שאנחנו נכייף בדרך שלנו" אמר אבא וצחק
סידרתי את השמיכה ,התארגנתי ונסעתי עם אבא לבית שלו, אכלנו נודלס שאבא הזמין כי הוא ומטבח לא מסתדרים, אחרי זה נסענו לחברים של אבא, יש להם בת בגילי, ובן בגיל 14 כמוני וכמו לידור
ישבנו שמה וצחקנו בסוף אני ואבא הלכנו והגענו הביתה, כל היום סיננתי את אביה וגיא, עומר הפסיק להתקשר אליי.. "במה את שקועה?" שאל אבא כשישבנו בסלון ואכלנו עוגה
"בשום דבר, בטלוויזיה" וצחקתי, אבא צחק ובסוף הוא פרש לישון השעה היתה 11 בר הגיעה בלי יובל, כי יובל ישן אצל אבא שלו
"אליאנה את רעבה?" שאלה בר
"לא" אמרתי והמשכתי לבהות בטלוויזיה
"אנחנו הולכים לישון, כדאי שתראי טלוויזיה בחדר שלך" אמר אבא
הלכתי לחדר והדלקתי טלוויזיה, כל הסרטים היו על אהבה נכזבת, עוד יותר היה לי עצוב.. סגרתי את הטלוויזיה לא נרדמתי..הסתובבתי מצד לצד השעה הייתה 4 וחצי לפנות בוקר, בשעה הזאת אבא יוצא לריצה בחוץ יש לו גוף טוב, שרירים, אבא נכנס לחדר שלי וראה שאני מסתובבת לצד והוא אמר "אליאנה את לא הלכת לישון?" שאל, "אני לא נרדמת,כואב לי הבטן" אמרתי בשביל שירד ממני
הוא יצא מהחדר ולבסוף נרדמתי… קמתי אחרי כמה זמן באתי להתארגן לבית ספר השעה הייתה 12
הלכתי לסלון ראיתי את בר יושבת בשולחן "בוקר טוב יפיפייה נרדמת" אמרה בר וצחקה
"יש לי בית ספר למה לא הערתם אותי?" שאלתי, והלכתי להכין לי נס
"כי את לא ישנת כל הלילה, רוצה לבוא איתי לקניון?" שאלה בר
"אני אתארגן ונצא" אמרתי ושתיתי את הנס והלכתי להתקלח ולהתארגן, לבשתי גינס 7 שמניות ושמתי סנדלים של סטיב מאדן בצבע שחור, וגופיית סטן בצבע שחור עם צווארון לבן וכפתורים לבנים
יצאנו מהבית ונסענו במכונית של בר לקניון, אכלנו בקפה קפה וקנינו ליובל חולצה ומכנס ולבר שמלה, אני קניתי שמלה כמו של בר רק בצבע ורוד ביבי, בר קנתה בתורכיז.. חזרנו לבית של אבא וישבנו לראות סרט, השעה היתה 3 בצהריים