זה לא קורה לי.. פרק 66 חלק ב'

נקודת מבט עומר-
יצאתי אחרי אליאנה מהחדר אליאנה הייתה בדלת ואני במדרגות "אליאנה תחזרי אני לא צוחק!" אמרתי בכעס עלייה, היא לא הקשיבה והלכה , הלכתי לבית שלה, דפקתי בדלת אליאנה לא פתחה את הדלת.. היה שקט בבית, הדלת הייתה נעולה, אליאנה אף פעם לא נועלת את הדלת
"אליאנה אני יודע שאת בפנים תפתחי" אמרתי, היא לא פתחה, חזרתי הביתה ובדרך התקשרתי אל אביה "אביה אליאנה אצלך?" שאלתי, "לא למה?" אמרה ושמעתי את הדאגה בקולה "לא משנה" אמרתי וניתקתי את השיחה, התקשרתי והתקשרתי היא לא ענתה.. חזרתי הביתה עליתי לחדר ולקחתי את הבקבוק וודקה, הלכתי למרפסת ופתחתי את הבקבוק ומזגתי לי לכוס, לקחתי עוד שוט ועוד שוט, זה לא משפיע עליי, הנה זה מתחיל להשפיע, לקחתי עוד שוט ועוד שוט, אביה מתקשרת אליי וגם גיא, לא עניתי, אליאנה לא ענתה לי.. היא ראתה את ההודעות שלי.. גם בווצאפ היא קראה את ההודעות והתעלמה.. שתיתי עוד שוט ועוד שוט.. הראש שלי מתפוצץ ואני עצבני!.. הדלקתי סיגריה , הדלקתי אחריה עוד סיגריה, ככה עד שגמרתי חצי חפיסה.. לקחתי עוד שוט והלכתי לא יציב לכיוון המיטה , נפלתי על המיטה ושקעתי בשינה..
אוי איזה כאב ראש , הראש מתפוצץ לי אני מרגיש כאילו מישהו דופק לי את הראש בקיר "עומר קום יש בית ספר" אמרה אמא ופתחה את התריס, "סגרי מתפוצץ לי הראש" אמרתי והרגשתי את הראש עוד שנייה יוצא לי מהמקום.. "עומר מה זה הבקבוק בחוץ?שתית אותו לבד??" שאלה אמא
לא עניתי ואמא יצאה מהחדר וחזרה אחרי כמה דקות עם בקבוק מים וכדור אדקס, שתיתי את הכדור ואמא התיישבה על מיטתי "עומר מה קרה עם אליאנה?" שאלה אמא, "סתם ילדה קטנה" אמרתי וקמתי מהמיטה לכיוון המקלחת , "היא לא סתם ילדה קטנה" אמרה אמא בכעס וקמה מהמיטה
"נכון היא סתם ילדה קטנה ומעצבנת" אמרתי בכעס , "היא החברה שלך שאתה אוהב" אמרה אמא והמילים נכנסו לראשי ולא הבנתי למה כעסתי עליה, לא הבנתי למה היא יצאה ככה מהבית שלי עצובה ואני במקום לדבר איתה כעסתי עליה, אמא יצאה מהחדר והלכתי לאיפון לבדוק אולי היא התקשרה. היו לי 30 שיחות שלא נענו, כל העולם התקשר אבל אליאנה לא.. התקשרתי והאיפון שלה היה כבוי.. נכנסתי להתקלח להתנקות מהיום המגעיל שהיה אתמול, יצאתי מהמקלחת ונסעתי לבית ספר חיכיתי לאליאנה היא תמיד מאחרת אבל היא לא באה.. בהפסקה חיפשתי אותה היא לא היתה, היא לא באה היום.. התקשרתי והיא סיננה היא לא ענתה.. התיישבתי ליד אביה וגיא, כל השאר לא היו.. הדס ותומר לא באו, רותם לא הייתה, דור לא היה גם הוא.. מאז מה שקרה עם אביה הוא לא יושב איתנו בהפסקה הוא גם הפסיק לבוא לבית ספר , מעיין וראם גם לא היו..
אביה שברה את השתיקה שהיתה ואמרה "אנחנו יודעים מה קרה להדס.. בגלל זה גם ראם ומעיין לא באו הם איתה" אמרה ואני וגיא הסתכלנו עליה ולא היה לנו מה להגיד
"למה אתה ואליאנה לא עניתם אתמול?" שאל גיא
"אליאנה בחיים לא סיננה אותי .. קרה משהו" אמרה אביה והסתכלה עליי
"סתם היא עושה דרמה מכל דבר" אמרתי
"אליאנה?היא הכי לא עושה דרמות" אמר גיא
"אולי זה בגלל מה שקרה עם הדס" אמרה אביה
"אני הולך הביתה לישון" אמרתי והמשכתי לכיוון השער למכונית שלי ונסעתי הביתה.. המשכתי להתקשר אל אליאנה והיא לא ענתה..אני מתקשר ,זאת היא לא עונה, זה משגע אותי עוד יותר! שלחתי אסמס לאביה 'אני יודע שטעיתי , תעזרי לי' רשמתי
'היא אצל אבא שלה..אין לך מה לעשות יותר מידי.. חכה כשהיא תבוא הביתה.. אל תוותר עליה מהר כ"כ ' רשמה אביה. אני בחיים לא אוותר עליה, אני היתי צריך טיפה מרחב ואליאנה היתה הבן אדם שהיה הכי קרוב אליי והוצאתי עלייה הכל..
הלכתי לישון וליה העירה אותי עם הרעש שלה בסביבות השעה 4 בצהריים