זה לא קורה לי… פרק 61

פתחתי את הדלת ומולי עמדה השכנה, לא ראיתי אותה איזה חודשיים
, היא היתה בהריון והחזיקה את אייל הבן שלה שבן שנה וחצי
"אליאני אין לי זמן, יש לי צירים ירדו לי המים אני צריכה ללכת לבית חולים את יכולה לשמור על אייל??" אמרה רוני והחזיקה בבטנה בחוזקה
"רוני בואי שבי ובטח, איך את הולכת??" שאלתי ולא הבנתי מאיפה זה נפל עליי, והחזקתי את אייל בידיי
"אני מקדימה את הלידה בשבועיים מהמועד זה קרה לי עם אייל ככה אז אני אסע לבד" אמרה והתיישבה, עומר הביא לה כוס מים ואמר
"אני אסיע אותך " והחזיק בידו את המפתחות ובא לצאת
"לא.. בכלל לא.. הצירים הפסיקו לי אבל אני אסע לבית חולים" אמרה וחייכה
"רוני אל תדאגי זה לא טרחה, הוא יקח אותך ואייל יהיה איתי" וחייכתי, למרות שהיתי לחוצה,
רוני בת 24 היא עברה לגור כאן עם בעלה, היא ממש יפה, בלונדינית גבוהה עם בטן עגולה מוצקה של הריון, היא לבשה אוברול ושיערה הבלונדיני היה פזור והגיע עד לכתפייה
"תקשיבי תשבי כאן אני אלך לשיפ נעליים ונצא" אמר עומר ורוני הלכה לשבת בספה והחזיקה את אייל

"אתה בן אדם טוב" אמרתי והורדתי את חולצתו של עומר ונשארתי עפ חזיה, ושמתי מהר את החולצה שלי ועומר שם את שלו,
"את יותר" אמר ונישק את מצחי וירדנו ללמטה, אני לקחתי את איילי ועומר ורוני יצאו
שיחקתי עם אייל, הוא מתוק מאוד הוא בובי מזכיר את רוני , יש לו שיער דליל בלונדיני, עיניים תכלת היתי בחדר שלי עם אייל והוא היה על השטיח שיחק עם הספר שאמא שלו הביאה בידה יחד עם הבקבוק מים ושקית עם מטרנה, בשעה טובה שיהיה לה היא ממש חמודה
נקודת מבט עומר-
נסעתי כל הדרך לבית חולים פה הקרוב
"אתה ואליאנה הרבה זמן ביחד" אמרה וחייכה, היא היתה נראת רגועה מאוד
"כן" אמרתי וחייכתי
רוני התנשפה, פחדתי עוד שנייה היא ילדה לי באוטו
"אנחנו עוד מעט מגיעים את בסדר?" שאלתי
"כן כן אני בסדר, הודעתי לבעלי שיבוא הוא ממש בלחץ לקראת התינוקת החדשה שלנו" אמרה וחיוך היה על פנייה
"תינוקת, חשבת על שמות?" שאלתי וניסיתי להוציא את ראשי ממחשבות
"הרבה שמות הם לא נגמרים, אני מצטערת שנפלתי עלייכם פתאום עם הלידה ולשמור על אייל" אמרה רוני
"הכל בסדר, אליאנה איתו ואת תלדי בשקט ובקלות" אמרתי
"אתם מאוד חמודים, אליאנה ילדה בובה, ילדה טובה תשמור עליה, היא עברה תקופה לא קלה עם ההורים שלה, נעלמתי לשכונה טיפה ולא היה לי זמן לדבר עם אליאנה, ראיתי אותה יום אחד והיא ממש נהיתה רזה, אבל היום היא חזרה למשקל הבסדר שלה" אמרה ונאנקה מכאב
"אנחנו כאן הנה בואי אני אעזור לך לרדת" אמרתי והשארתי את המכונית מותנעת וכבר חיכו לנו בחוץ עם כיסא גלגלים לקחת אותה, המשכתי איתה ואמרתי "הכל בסדר עכשיו עם אליאנה ואני שומר עלייה כמו על החיים שלי ואל תדאגי לאייל הוא בידים טובות ובהצלחה" אמרתי ובעלה התקרב וחיבק אותה ואמר לי תודה, חזרתי למכונית ונסעתי לבית של אליאנה
עליתי לחדר של אליאנה , היא לא שמעה שנכנסתי לבית, הדלת של החדר שלה היתה פתוחה, היא שיחקה עם אייל הבן של רוני, מתאים לה להיות אמא, היא מושלמת היא האישה לחיים שלי..
דפקתי בדלת לחדר שלה בשביל שלא תיבהל, התיישבתי לידה והסתכלתי עלייה ועל אייל