זה לא קורה לי.. פרק 39

02/04/2013 2089 צפיות 3 תגובות

"יום טוב לידור ואליאנה" אמרה בר
"יום טוב" אמרתי ולידור כבר ברח מהמכונית
נכסתי לשער בית ספר והמשכתי לכיוון השכבה שלי, הרגשתי ידיים שעוצמות את עיניי
"מי זה" וצחקתי
"מישהו שאוהב אותך הכי בעולם" אמר
"מממ אבא ?" וצחקתי וידיו היו עדיין על עיניי
"לא" וצחק
"אפשר רמז?" צחקקתי קלות
הרגשתי את שפתיו של עומר על שפתיי, ידעתי שזה הוא מההתחלה, הרגשתי את המגע שלו והקול שלו , אני פשוט מאוהבת בו
"את יכולה לפקוח עיניים" אמר
צחקתי והלכנו להתיישב בספסל שברחבה של י'
"מה השעה?" שאלתי והורדתי את התיק מגבי
"השעה שתסתמי" אמר וצחק
הרגשתי את שפתיו על שפתיי , לאחר כמה דקות התנתקתי
"את מוכנה למבחן" אמר עומר וצחק
"כן הא, ואתה צריך להשתפר טיפה" וצחקתי
"מהההההה" אמר בקול מצחיק
צחקתי ובסוף הפסקנו לצחוק והסתכלתי על כל המצלמות אבטחה שנמצאות בכל מקום ברחבה שלי
"אליאנה יאלה את תאחרי למבחן" אמר עומר והחזיק בידי ועזר לי לקום מהספסל
"אוף נכון" אמרתי
"שום אוף, בהצלחה" אמר עומר והחזיק בפניי עם כפות ידיו
"אוף" אמרתי וצחקתי
"אחרי המבחן אני חייב לדבר איתך" אמר וחייך
המשכתי אל הכיתה ליבי פעם בחוזקה, אני בלחץ מהמבחן זה הציון למגן, הציון היחידי שאני חייבת 100 אם אני לא אקבל 100 אני אכשל במקצוע לשון ואני אצטרך להשלים בגרויות ואסור לי לחשוב על זה!! אני תותחית אני אצליח בע"ה
התיישבתי במקומי הגישו את המבחן ופתרתי אותו, הוא היה ממש קל, נשאר לי רק את הטקסט המעצבן הזה הנה כבר סיימתי, יאו איזה הקלה
הגשתי את המבחן ויצאתי מהכיתה סיימתי בסוף השעה הראשונה והלכתי להתיישב בספסל ברחבההמרכזית של הבית ספר שבאים מכל הכיתות לשבת שם, התיישבתי שמתי אוזניות שמעתי שירים ושלחתי לאמא שלי 'המבחן היה ממש קל'
אמא ענתה 'כל הכבוד מתוקה איך היה אצל אבא?'
'נספר לך בבית אימי' אמרתי
סימנו לדבר וראיתי את נטלי יושבת לבד עם האוזניות בשמש, הורדתי את האוזניות והתקדמתי אל כיוונה, היא הסתכלה עליי ולא ידעה מה לעשות, חייכתי אליה והתישבתי לידה
"מה איבדת כאן?" אמרה והסתכלה על האיפון שלה
"רק רציתי להגיד שאף פעם לא כעסתי עלייך ואני לא אכעס ובעיניי את מדהימה וזה ששלחת לי הודעה זה כבר מראה שאת חברה אמיתית ואני מצטערת בשבילך שרבת עם אלמוג.." אמרתי
"את לא צריכה להצטער זה יותר טוב, עכשיו כל הבנות התחברו איתי שוב , סוף סוף הבנתי מה היאעשתה היא כישפה אותי" וצחקה מעט
"אמא שלי תמיד אומרת 'הכל לטובה' אז הכל לטובה " וצחקתי
"כן" וצחקה
"תראי איך הוא מסתכל עלייך, אני אלך ואתן לו לבוא לשבת לידך" וצחקתי
"אליאנה את באמת מדהימה" חייכה וחיבקה אותי
חייכתי והלכתי לכיוון הספסל שישבתי בו
קיבלתי אסמס 'בואי תראי את עומר וגיא משחקים כדורגל חחחח אנחנו במגרש ספורט אני פה לבד, כשאת מסיימת את המבחן בואי :-))' רשמה רותם חברה של גיא , היא נהייתה חברה טובה מאוד שלנו
'אני בדרך חחח ' רשמתי לרותם
הגעתי אל המגרש והמחנך של עומר הוא המורה לספורט גם, הוא ממש חמוד הוא מצחיק והוא יותר ממורה הוא גם כמו חבר
חיבקתי את רותם והתיישבנו בכיסאות , עומר גיא דור דניאל שחר יובל טל עמית רון ועוד כמה היו בקבוצה 1 וכל השאר בקבוצה ה2
הבנים היו בלי חולצה ממש חתיכים ,לא הורדתי את העיניים מעומריי שלי
"את מבינה את המשחק?" שאלתי את רותם וצחקתי
"לא, אני משחקת את עצמי מבינה" וצחקה
"למה את לא בספורט?" שאלתי
"כי המורה לא באה, איך היה בתל אביב אצל אבא שלך?" שאלה רותם
"היה נחמד ,הוא רוצה שניסע סופש לאילת לא בא לי" וצחקתי
עומר גיא אביה דור ורותם היחידים שיודעים שההורים שלי התגרשו, אני אספר היום לכולם, שלא ישמעו את זה מאחרים..
"לכי מעפנה" צחקה רותם
"אבל בסופש רציתי שכולם יבואו אליי כי יש לי בית ריק" וחייכתי
"תמיד אפשר להיפגש לכי עם אבא שלך" אמרה ועומר גיא דור והמורה לספורט המחנך שלהם התקרב
"אז מה בנות באתם לראות אותנו?" אמר גיא וצחק
"לא, אני באתי בשביל לראות את עמיר " אמרתי
עמיר זה המורה לספורט
כולם צחקו ודור הלך מהמגרש, אני רותם גיא ועומר נשארנו לשבת
"אני היום אספר לכולם שההורים שלי התגרשו בשביל שלא ישמעו את זה ממישהו אחר " אמרתי
"כל הכבוד" אמרה רותם וחיבקה אותי וגיא חיבק אותי ועומר התיישב עליי ואמרתי
"אתה מסריח קום ואתה בלי חולצה זה לא צנוע!" וצחקתי
כולם צחקו
"אליאנה בואי שנייה, וגיא ורותם אנחנו נבוא עוד מעט, תאספו את כולם בספסל" אמר עומר
הם חייכו והלכו מחובקים איזה נושים
"מה קרה??אתה מלחיץ אותי.." אמרתי והשפלתי את מבטי
"אתמול היה לי ממש כיף איתך" אמר עומר וקירב אותי אליו
הסמקתי והסתכלתי בעיניו
"פחדתי כ"כ מהרגע שלי ושלך ומה יקרה אחרי זה,אני אוהב אותך הכי בעולם אל תשכחי, ובואי אליי אחרי שתסימי ללמוד" ונישק את השפתיים שלי נשיקה קצרה ובעדינות
"בסדר" אמרתי ובאתי ללכת, הוא לא נתן לי ותפס בידי והצמיד אותי אליו ולחש לי "את כל העולם שלי" אמר
הסמקתי ואמרתי "אתה כל החיים שלי" והוא נישק אותי והמגרש התמלא בכיתות ז' ח'
לא רציתי לראות את לידור ואמרתי "יאלה בוא לידור אמור להיות פה" ומשכתי בידיו שיבוא
הוא נשאר במגרש וראה את ליאור עם הכדור ואמר לו
"ליאור יא אח מסור את הכדור" והוא רץ אל כיוונו ולידור מסר לו את הכדור ואז לידור התקרב אל השר השני ועומר מסר לו את הכדור ולידור בעט גול, צילמתי בווידאו באיפון וצחקתי, כל הילדים הסתכלו והתלהבו מעומר , ילד כיתה יב' משחק עם ילד כיתה ח' ומכיר אותו
עומר החזיק בידי והמשכנו ללכת אל כיוון המקום שלנו וראיתי את ספיר עם חברות שלה בספסל
"בוא" ומשכתי אותו אל כיון הספסל שספיר אחותו ישבה, הושבתי את עומר על הספסל והתיישבתי עליו ואמרתי "ספירי כמה זמן לא ראיתי אותך" וצחקתי
"כן, מה אתם עושים כאן?" וצחקה
"הולכים"אמר עומר והקים אותי ממנו ומשך בידי שנלך אל כיוון המקום שלנו
הסתובבתי וראיתי את ספיר והבנות מתלחששות והמשכתי עם עומר
"סוף סוף הגעתם!" אמרה אביה
"אז מה רצית לספר?" אמרה מעיין חסרת סבלנות
התיישבתי על הרצפה בשמש כי הספסל היה תפוס וככה כולם מולי זה טוב
עומר התיישב לידי והחזיק בידי
"אני עוברת לגור בניו יורק" אמרתי וכולם היו בהלם
"מההההההה" אביה אמרה ופנייה היו עצובות
עומר גיא ורותם התאפקו לא לצחוק
"סתם,אני גרה פה אבל יש לי עכשיו עוד בית בתל אביב" צחקתי בהתחלה ואז דיברתי רצינית
"מה?אני לא מבינה" אמרה הדס
"טוב אז בערך מלפני חודש ההורים שלי התגרשו,אני גרה באותו בית עם אמא שלי אבל יש ימים שאני אצל אבא שלי בתל אביב , הבנתם?" וניסיתי להישאר רגועה
"הבנו" אמרה מעיין במבט שלא ידע איך להגיב
"בגלל זה לא באת הרבה זמן ללימודים?" אמרה הדס
"לא רק, באמת לא הרגשתי טוב" וחייכתי
כל הבנות קפצו עליי וחיבקו אותי ודיברנו על המבחן וכל מה שהיה
"יאלה צלצול מעיין לכיתה" אמר ראם וחיבק אותה
"כן הדס יאלה לכיתה" אמר תומר ונישק את הדס
"אנחנו הולכות את באה אליאנה?" שאלה מעיין
"אני אבוא עוד 2 דקות" אמרתי ושלחתי נשיקה באויר
תומר וראם הלכו לשכבה שלהם
"אביה את תאחרי יש לך שיעור" אמר דור
דור ואביה הלכו לכיוון השכבה של אביה
"כל הכבוד" חיבקה אותי רותם ומחאה כפיים
"אליאני אני כאן בשבילך את יודעת" אמר גיא וקם לחבק אותי חיבוק חזק
"תודה אהובים שלי" אמרתי
גיא ורותם הלכו לשכבה שלהם יב'
"חשבת שאני אשכח שיש לך שיעור?" חייך עומר ועזר לי לקום
"טוב טוב אני הולכת" אמרתי מבואסת
"ב12 את מסיימת?" שאל עומר
"כן ואתה?"
"גם" ונישק אותי בראשי והלכתי לכיתה והתיישבתי במקום
השעה עברה וגם השעה שאחריה יצאתי מהכיתה וסימסתי לליאן 'בהצלחה חיים שליייי' באתי ללחוץ על שלח והרגשתי מישהו מושך בידי לכיוון השני


תגובות (3)

תמשיכיייי

02/04/2013 02:07

תמשיכיייי..! (אם אפשר עכשיו…) ❤❤❤

02/04/2013 02:12

פרק מהמם!
ועוד משהו שאני יודעת שהוא מטומטם אבל אני לא מבינה….
איך היא סלחה לבר ולו?כאילו הוא בגד באמא שלה,בבית שלהם
אני הייתי רוצחת אותה ><
חחחחחחחחחחח
תמשייייכיי
וכן הדעה שלי מטומטמת

02/04/2013 03:34
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך