זה לא קורה לי.. פרק 2
אליאנה: ישבתי עליו ואמרתי "אני מצטערת אני מנסקה להספיק הכל ואני מפחדת לשכוח משהו ,אני בלחץ מהבגרות בעוד יומיים" ונהיו לי דמעות בעיניים , אני אדם רגוע אבל בעוד יומיים ישמלי בגרות בלשון אני אחת הגרועות יש חי נכשל בזה..
עומר:"הבגרות בלשון קטנה עליך אני כבר ראיתי שאת יודעת הכל" אמר וקרץ לי על הדרך
אליאנה:"די דפוק" צחקקתי ולפתע ירדו לי קצת דמעות.
עומר:"בובי למה את בוכה ?"וניגב את הדמעות שלי
אליאנה:"אני מפחדת לא להצליח" והשפלתי את מבטי לריצפה
עומר:"הייי אליאנה תסתכלי עליי" אמר והרים את הפנים שלי עם שתי ידיו הגדולות, הרמתי את מבטתי והנהנתי. "את תצליחי עכשיו בואי נעלה ללמעלה, תנעלי את הדלת ואני אעזור לך ללמוד טיפה"
אליאנה:"אני אוהבת אותך אוף כמה פעמים אפשר להגיד את זה ?" נתתי לו חיבוק והלכתי לנעול את הדלת ועלינו למעלה
אחרי שעה-
עומר:"הנההה כל הכבוד את מצליחה להבין את הרעיון, עכשיו בואי נפסיק מלימודים ונעבור למעשים"
התנשקנו והלכנו לכיון המיטה והתנתקנו אחד מהשני
עומר:"בואי נראה סרט"
אליאנה:"איזה?"
עומר בא לענות לפתע שמענו מישהו מנסה לפתוח את הדלת
אליאנה:"אני מפחדת.. מי זה בדלת יכול להיות?" השפלתי את המבט למיטה מנסה למצוא פתרון.
עומר:"בואי לפה" הוא הושיט את ידיו וחיבק אותי ואמר "אני ירד לבדוק מי זה"
אליאנה:"רגע אני באה"
ירדנו ללמטה ולא הצלחתי לזוז,הרגשתי שאני בבועה משל עצמי מתעלמת ממה שעומר אמר ומתעלמת ממה שראיתי פשוט קפאתי..
ירדנו במדרגות ולאט לאט אנע רואה את אבא שלי מנשק מישהי, אמרתי לעצמי טוב זאת בטח אמא היא חושבת שאני בלימודים והם באו להנות.. קיוותי שזה נכון.. דמעות זלגו מעיניי כהרף והתחלתי לרדת ללמטה לכיון הסלון איפה שאבא נעשק את האישה ההיא וראיתי ראיתי מי זאת, זאת בבירור לא אמא שלי… עומר קרא לי וחיבק אותי חזק ומה שעשיתי זה רק לעמוד בלי לזוז רק לבכות. אבא ששם לב קרא לי ואמר שזה לא מה שאני חושבת , לא הסכמתי להקשיב ועליתי לחדר ,עומר עלה אחריי וטרקתי את הדלת ונעלתי אותה. אבא דפק חזק על הדלת וצעק וצעק שאני אצא והוא יסביר לי אך לא הקשבתי ישבתי על מיטת האפריון שלי בוכה ומחכה שמישהו יעיר אותי מהחלום.
נקודת מבט של עומר:
ירדנו למטה במדרגות אליאנה היתה בשוק ועמדה במקוצה ולא זזהחיבקתי אותה וירדנו עוד יותר ללמטה עד שהיא קלטה שזה אבא שלה עם מישהי אחרת היא רצה לחדר ואני בעקבותיה היא נעלה את הדלת וישבה על המיטה ובכתה חיבקתי אותה חיבוק חזק והיא התייפחה על כתפי העדפתי לא לדבר, רציתי לתת לה להירגע .אליאנה קמה בסערה מהמיטה פתחה את הדלת וצעקה על אביה ,יצאתי מהחגר עמדתי ליד אליאנה היא לבסוף סיימה לקחה את התיק ויצאה מהבית יצאנו והיא עמדה ליד מכוניתי
אליאנה:"בוא לבית ספר" אמרה ללא רגש במילותיה
אני:"לא הולכים לשום מקום, את באה אליי ונדבר על הכל"אמרתי ונכנסצי למכונית
אליאנה:היא נכנסה למכונית וענתה "אין על מה לדבר" ולא הסתכלה עליי
לא התיחסתי לדבריה והתנעתי את הרכב והחלתי לסוע לכיוון הבית שלי,אליאנה שמה לב.
אליאנה:"תוריד אותי כאן!" אמרה בזמן שהיא מנתקת שיחות באיפון שלה, ידעתי מי מתקשר אבל לא רציתי להתערב לה
אני:"אליאנה בבקשה תפסיקי עם השטויות שלך "אמרתי והסתכלתי על הכביש כל הזמן, הרמזור התחלף לאדום והסתכלתי על אליאנה עח שפת הגוף שלה שמראה שהיא מתוסכלת עצבנית עייפה עצובה הכל ביחד התערבב , שלחתי את ידי אל שערה והעברתי את ידי על שיערה החום הארוך היא כתגובב העיפה את ידי ואמרה 'אני לא מעוניינת לרחמים עכשיו לבית ספר'
נקודת מבט של אליאנה:
אני לא יכולה יותר ה' קשה לי… לראות את אבא.. את אבא.. את המודל לחיקוי שלי את האדם שאניאוהבת פוגע באמא באמא שלי!!אני לא יכולה עם זה, אוף למה היום השיעור היה חיב להתבטל.. צלצול טלפון נשמע כל הזמן ברקע ואני מתנתקת על הצג כתוב אבוש, אני חייבת לשנות את זה ע-כ-ש-י-ו אמרתי לעצמי, היד של עומר קטעה את מחשבותיי הוא יודע הוא רןאה את זה עליי שאני צריכה מגע ממנו טיפה יחס אבל היתי טיפשה והעפתי את ידו ואמרתי לו שאני לא צריכה את הרחמים שלו, הרגשתי רע עם עצמי והרמזור התחלף לירוק , עומר הצשיך להסתכל עליי ולא נסע לבית ספר בוא נסע לבית שלו ולג דיבר איתי עד שהגענו
אני:"אני רוצה לבית ספר" אמרתי בקול ללא רגש
עומר:"את לא רוצה את סתם רוצה לברוח מהמציאות ,לברוח ממה שקרה עכשיו"אמר בזמן שהוריד את החגורה שלו ופתח את הדלת.
הוא טרק את הדלת וחשבתי לעצמי אולי זה נכון..ועוד פעם עומר קטע את מחשבותיי ואמר לי 'רוצה להישאר באוטו או להכנס לבית?'
לא הגבתי ויצאתי מהאוטו, עומר פתח את הדלת של הבית ועלינו לחדר שלו והצישבנו על המיטה מרוחקים אחד מהשני.
נקודת מבט כללית-
אליאנה:"אני עייפה לא בא לי לריב ולא בא לי לדבר על כלום"אמרה בקול חלש ופניה היו נראותצובות היא נשכבה על המיטה עם הגב אל עומר.
עומר:"לא צריך לדבר אפשר ללכת לישון אם את רוצה" אמר ונשכב לידה עם הפנים לכיון הגב של אליאנה
אליאנה:"טוב" ולא זזה ממקומה
נקודת מבט של אליאנה-
עניתי לעומר טוב ולא זזתי, לאחר כמה דקות הרגשתי יד אחת משחקת בשיערי ויד אחת מלטפת את ביטני, היו חי זרמים בכל הבטן היו לי צמרמורות שרק הוא גורם לי ככה לפרפרים.
החלטתי להסתובב לכיוונו ופנינו היו צמודות אחד אל השנייה התרחקתי מעט
עומר:"למה התרחקת?"שאל והניח את כף ידו בסוף כף ידי וביד השניה ליטף את לחיי קרוב אל השפתיים.
אני:"מצטערת אני לא יודעת איך להתנהג עכשיו יש לי מלא דברים שרצים בראש ו…"החלו לרדת לי דמעות "ו..אני לא יודעת איך להתמודד עפ הכל.."
עומר ניגב את דמעותיי והושיב אותי עליו ככה שרגלי היו כרוכות סביב גבו וחיבקתי אותו, הוא העביר את שתי כפות ידיו החמימות על פני ועם האגוגל ניגב שובל של דמעות שהשארתי. הוא נשקלי על השפתיים ואמר שהוא מצטער שכך זה קרה ,שככה גיליתי הכל..
אליאנה:"אני רוצה לנוח" התנתקתי מחיבוקו ונשכבתי על המיטה הוא נשכב גם ופנינו היו אחד מול השניה הוא נשק לראשי ואמר 'אני כאן בשבילך אל תשכחי'
אליאנה: "עומר?" לחשתי לו
עומר:"מה אהובתי.?" ענה עם חיוך על פניו
אני:"אתה יכול לחבק אותי?"שאלתי ולא עברו יותר משתי שניות והרגשתי חיבוק חם עוטף אותי.
ככה נרדמנו
תגובות (1)
מושלםםםםםם