מתי היא תשים לב.. פרק 15

נקודת מבט הדר-
למה?למה כל הגעגועים שלי אליו חוזרים?הוא בכלל לא אוהב אותי.. אני סתם אהיה שבורת לב כל החיים,נועדתי לחיות לבד, הורדתי את ידיי מחיבוקו וניגבתי את דמעותיי ורציתי להישאר בחיבוקו אבל לא יכולתי, להיות קרובה אליו ולא להיות איתו ביחד, "אני חושבת שכדאי שתלך" אמרתי וידיו שחררו את חיבוקי, זהו שוב אני לבד בעולם.. הוא נשאר לשבת במיטתי והניח את ידיו על רגליו והניח את ראשו בין ידיו, היתה לי תקופה שהיתי מעשנת, בגיל 16 אחרי שנהיתי 'מקובלת' איך שאתם לא קוראים לזה, לא יכולתי, כל הצביעות הזאת מאנשים, אבל אני נשארתי עצמי, לא השתנתי חוץ מהצבע של השיער, לקחתי סיגריה מהחפיסה של תומר ועמדתי בחלון והדלקתי את הסיגריה ופשוט לקחתי שאיפה ונשמתי עמוק, "ממתי את מעשנת?" שאל תומר והדליק גם הוא סיגריה, לא עניתי ולקחתי עוד שחטה ונרגעתי, הדמעות הפסיקו,ככה גם הסיגריה ונשארתי לעמוד ליד החלון, "בכיתה י' תמיד ההורים שלי היו בעבודה וכשהיתי חוזרת מיום טעון או עמוס היתי מעשנת במרפסת בחדר ומבשמת את כל החדר שלא יריחו" אמרתי וצחקתי מעט איזה טיפשה היתי "והפסקת?" שאל ועלה על פניי חיוך סוף סוף לא רבנו "הורים שלי היו בחופשה והזמנתי את החבר שלי ועישנתי סיגריה ואמא שלי נכנסה לחדר ואמא שלי כעסה אבל בסוף חבר שלי אמר שזה שלו" אמרתי ותומר הסתכל בעיניי והובכתי מעט, "בכל מקרה את לא מעשנת יותר" אמר והעיף את הפוני שלי לצד וידו החזיקה בפניי ועיניו נתפסו במבטי, החזקתי בידו בכדי להוזיז אבל לא יכלתי להוזיז את היד, תומר התקרב עם גופו אל גופי ופניו היו קרובות אליי, הוא דיבר בלחש ובנעימות ורק רציתי לנשק אותו "אני..אני לא יכול" אמר וידו השנייה החזיקה במותניי וקירבה את גופי לגופו, "מה אתה לא יכול.." שאלתי בלחש והסתכלתי על נעליו הצבאיות, "לא יכול להיות קרוב אלייך" אמר והרגשתי כמו סכין דוקרת את ליבי ומסובבת אותה חזק חזק, "אז אל תהיה לידי" אמרתי בעצב והסתכלתי על הריצפה, "אבל אני לא יכול..אני רוצה אותך,אני רוצה אותך קרוב אליי" אמר והרים את פניי עם שתי אצבעותיו, "אני לא מבינה.." אמרתי, והוא נישק את שפתיי קלות, התנתקתי משפתיו ואמרתי "אני חושבת שאני אלך לישון" ונכנסתי למקלחת ויצאתי אחרי הרבה זמן עם פיג'מה ואף אחד לא היה בחדר, נכנסתי לישון , הרגשתי שהזיזו אותי לצד ומישהו עם גוף גברי נשכב לידי, הסתובבתי מהר ושפשפתי את עיניי "מ..מה מה אתה עושה כאן" אמרתי ותומר נגע בשפתיי עם ידיו וסימן לי לשתוק, גופו נצמד לגופי וידיו חיבקו את מותן שמאל שלי, נשכבנו על הצד ותומר ליטף עם ידו את שפתיי ונישק עם שפתיו את שפתיי, לא התנגדתי, גופו נשכב על גופי ושפתיו זזו בפראות על שפתיי, וידיו ליטפו את שיערי ברכות, התנתקתי מהנשיקה והקמתי אותו מעליי ואמרתי "מה אתה עושה!" כעסתי והסתכלתי אם אווה ישנה אבל היא לא היתה בחדר, "מחזיר אותך אליי" אמר וגיחכתי בקול ואמרתי "מה נראה לך?אני רכוש?קנית אותי?חשבתי שבשביל שאני אתאהב בו הוא צריך להכניס אותי למיטה לא?אולי אני סולחת אבל אני לא שוכחת, בן אדם לא משתנה בשבוע" אמרתי ותומר התיישב על מיטתי ולא דיבר, "אין לך מה להגיד?" שאלתי בזלזול, "אני אמרתי את כל השטויות האלה כי ידעתי שאצ לא כזאת ורציתי שתישארי רק שלי" אמר וקטעתי אותו, "אני לא יכולה לסמוך עלייך יותר, אני מבקשת רק.. תלך מכאן" אמרתי בעצב ותומר הנהן בראשו והלך לדלת וסובב את הידית, "אני מחכה" אמרתי ותומר הזיז את הידית בחוזקה עד שהידית יצאה מהדלת, "כל הכבוד!" אמרתי והתיישבתי במיטה בעצבים ותומר אמר "אולי תפסיקי כבר פעם אחת ותפסיקי להתנהג אליי רע!" צעק והתקרב אליי והחזיק בידי חזק, "תעזוב את היד שלי כבר,לא מספיק אני צריכה לסבול אותך באותו בסיס עכשיו באותו חדר וכשתהיה עייף באותה מיטה" אמרתי בעצבים ותומר הסתכל וראה שהמיטה של אווה רטובה ויש עלייה ערימות של דברים, "אני לא אלך לישון אם זה מה שמפריע לך" אמר והרגשתי חרא עם עצמי, "לא התכוונתי לזה..הנה יש מקום" אמרתי ותומר לא זז ממקומו ולא שחרר את ידי, "אולי תעזוב את היד שלי" אמרתי בעצבים ומשכתי אצת ידי אבל במקום שהיד שלי תתנתק ממגעו, גופו נפל על גופי ולא יכלתי עוד ומלמלתי לעצמי "אני שונאת את עצמי" ותומר בא לדבר אבל החזקתי בפניו ונישקתי אותו, הוא חייך ונישק אותי נשיקה ארוכה מלאת אהבה וכאב, כאב למה?כאב מכל הרע שהיה לנו?, ידיי ליטפו את גבו בנעימות, ועלו אל ראשו ושיחקו בשיערו, שפתיו נישקו את צווארי בנעימות נשיקות עמוקות ורגועות, ידיו החזיקו חזק במותניי ונגעו בביטני החשופה מעט ואנחה קטנה יצאה מפי ותומר עצר וחייך אליי, הובכתי ושפתיו המשיכו לנשק את צווארי, ידיי הרימו את הגופייה הלבנה שלו עד שירדה מגופו, ידיי ליטפו את בטנו השרירית והתהפכנו, שפתיו נישקו את שפתיי וגופי נשכב על גופו , רציתי להמשיך, רציתי עוד אהבה ממנו , ידיו הרימו את חולצתי ועצרו, הוא עצר את הנשיקה ואמר "את רוצה שנמשיך?" וליבי פעם בחוזקה ולא ידעתי מה לענות, לא רציתי להיכנע לאהבה שלו ולקסם שלו, התיישבתי על ביטנו וירדתי מגופו ונשכבתי צמוד לקיר והוא נשכב לישון לידי, הרגשתי את נשימותיו על צווארי וידו ליטפה את מותן שמאל שלי, החזקתי בידו והנחתי על ביטני, גופו התקרב אל גופי והינו בצורת כפית ושפתיו נישקו את כתף שמאל שלי, "אני מצטערת..אני לא יכולה לסמוך על אנשים" אמרתי וכאב לי, "למה?" שאל והרגשתי כל מילה שיוצאת מפיו נוגעת בכתפיי, התיישבתי על המיטה מול פניו והוא התיישב גם הוא, הרמתי את חולצתי ונשארתי עם חזייה "בגלל זה" אמרתי ותומר הסתכל עליי ולא ידע מה להגיד…