זה לא קורה כל יום-הקדמה

"אני רוצה שננתק קשר עכשיו עידן"
"לא לא עלמה בבקשה זאת הייתה טעות נסחפתי יותר מדי חכי שנייה לפני שאת תעשי דברים שתתחרטי עליהם"
"שחרר אותי או שעכשיו אני קוראת לרון"
"עלמה בבקשה ממך בואי נדבר רק"
"רון!!"
-ארבעה חודשים לפני-
קוראים לי עלמה,בת 16 כיתה יא, ילדה רגילה לא משהו מיוחד שיער חום עיניים ירוקות חומות לא שמה ולא רזה מדי.
יש לי שני אחים גדולים אחד בן 18 קוראים לו רון והשני בן 21 ולו קוראים מיכאל.
ההורים שלי לא הרבה בבית הם הרוב עובדים מחוץ לעיר ולפעמים טסים לחול לעשות עסקאות אז אני הרבה לבד אז בדרך כלל חברות באות לישון אצלי או סתם אנחנו יחד.
אין לי המון חברות יש לי את החברות הכי טובות ויש קצת פחות טובות.
החברות הכי טובות הן:נוי,חן ותמר אנחנו חבורה מהגן ואי-אפשר להפריד אותנו.
-בחזרה לסיפור,ארבעה חודשים קודם-
-יום חמישי,16:30-
רון:עלמה!
עלמה:רון מה אתה עושה פה?ומי זה?
רון:תכירי זה עידן ובזמן הקרוב הוא הולך להיות פה הרבה
עידן:היי נעים להכיר אני עידן
-הוא לחץ לי את היד ולא הזיז את עיניו הכחולות ממני לאחר שנייה שלא עזבתי לו את היד רון התחיל להסביר למה הוא פה ואז עזבתי במהירות את ידו של עידן והוא חייך אלי וחייכתי אליו בחזרה…הוא נראה כל כך חמוד בן אדם טוב כזה יש לו עיניים כחולות שיער שטני הוא שרירי כזה וראיתי שיש לו כמה קעקועים לא שזה מלהיב אותי אבל הוא היה נראה טוב מאוד והייתי סקרנית נורא להכיר אותו…-