זה לא אני , זה גם לא אתה, זה אנחנו – פרק 2

ארוחת הערב היתה מוכנה, הוא התגנב אלי מאחור ונשק לי בעורף, חייכתי, רציתי כבר להתחיל את ארוחת הערב הרומנטית שתכננתי לנו. הסתובבתי אליו, הוא הסתכל לי ישר בעיניים במבט החודר שלו בעיינים היפות – עמדנו ככה ליד השיש בעוד שאני מחזיקה מגש עם קפה במטרה לקחת אותו לשולחן.
'איך היתה המקלחת שלך?'
'בסדר' הוא ענה
'היה לך חסר משהו?'
הוא חייך ולא ענה.
'מה? היה משהו לא בסדר? תגיד לי! '
' הכל היה טוב! באמת! '
' אני רואה את המבט הזה שעל הפנים שלך! אני יודעת שאתה לא אומר לי משהו!'
והתחלתי ללכת לכיוון שולחן האוכל העגול שעשוי מעץ אורן שאמא כל כך אוהבת.
הוא שתק כמה זמן ובא בעקבותיי.
' טוב, תאמת שהיה חסר משהו . ' וחיוך קטן ומבוייש עלה לו על הפנים.
' אוי. מה היה לך חסר? '
הוא שוב שתק.
הנחתי את המגש על השולחן והתקרבתי אליו, כרכתי את ידי סביב ידיו ועכשיו הוא התחיל לדבר – אבל בלחש. 'את ' הוא אמר. ' מה? ' עניתי לרגע לא מבינה. ' את היית חסרה לי! ' הוא חזר על המילים ביותר פירוט, היה לי קשה להבין. ' עד שאני כאן איתך, אני משאיר אותך לבד כמעט לשעה שלמה… קשה לי לא להיות איתך. במיוחד כשאני יכול! ' חייכתי , ' טוב מה אתה רוצה? היית צריך להתקלח! '
'נכון, אבל עדיין היה קשה לעזוב אותך פה לבד בזמן שאני במקלחת. '
נשקתי לו על השפתיים נשיקה עדינה והתיישבתי על הכיסא. הוא גם התיישב על הכיסא שלידי ואמר ' ואו אני מורעב! שנתחיל? ' ' כן ' אמרתי. על השולחן הדלקתי נרות שעשו את הארוחה לקצת יותר רומנטית אבל היה נדמה לי שהוא לא שם לב בכלל. טוב , הוא היה רעב מאוד. לא אכלנו כלום מהבוקר למה אני מצפה?. הוא ראה שאני מהרהרת לעצמי ויכל לנחש על מה. ' לולי? האוכל מדהים! אני לא מאמין שלא טעמתי עדיין מהאוכל שלך! ' 'תודה' אמרתי ביובש. ' קרה משהו? ' הוא שאל , 'לא'. 'על מה את חושבת?'
'אני חושבת שזו היתה אמורה להיות ארוחה רומנטית אבל אני מטומטמת שחשבתי שזה מה שבאמת יהיה.'
הוא חייך אלי וקירב את הכיסא שלו לשלי, הסתובב לכיוון שלי ואני הסתובבתי גם הוא החזיק לי את הידיים ואמר ' לולי! זו באמת ארוחה רומנטית! אני ממש כועס עליך שאת אומרת על עצמך שאת מטומטמת! את לא יכולה להגיד אתזה! את הנערה הכי מדהימה , הכי יפה והכי חמודה שאני מכיר.'
המשכתי להקשיב – היה י נעים לשמוע את כל המילים היפות האלו מהפה שלו. הוא המשיך ,
' אני רוצה לעשות איתך הסכם! ' הוא אמר וחיזק את אחיזתו בידיים שלי. ' איזה הסכם אתה רוצה לעשות איתי ? ' שאלתי בתימהון. ' אני רוצה שתבטיחי לי שלא תגידי יותר שאת מטומטמת! כי את מדהימה! ' הרכנתי את ראשי בעצב. הוא שם לי אצבע מתחת לסנטר והעלה לי את הראש למעלה בחזרה אל מבטו הנוגע. ' את מבינה אותי? את כל כך לא מטומטמת! את חכמה ! ומוכשרת! '
דמעות התחילו לזלוג מעיניי, הוא מזג לי כוס מים והושיט לי אותה ליד. ' למה את בוכה לולי? מה קרה? '
לא עניתי. הוא ניגב לי את הדמעות שהספיקו לזלוג על הלחי שלי עם האצבע שלו במגע רך שהיה לי מאוד נעים וגם עודד אותי מעט. הוא נשק לי. פתאום הוא קם…………………………………………
המשך יבוא…….