יהלייי
יש המשך!!! פשוט לא היה לי כוח לכתוב אותו. הסיחפור הופך יפה יותר ויותר,יש לי רעיונות חדשים אבל הבעיה שאין קוראות. אני שוקלת לכתוב עד הפרק הבא ואז להפסיק. תודה למי שקוראת ול 2 מגיבות שלי :( (תגיבו יותר זאת הכוונה)

זה כול מה שרציתי.. פרק 4

יהלייי 02/09/2014 604 צפיות אין תגובות
יש המשך!!! פשוט לא היה לי כוח לכתוב אותו. הסיחפור הופך יפה יותר ויותר,יש לי רעיונות חדשים אבל הבעיה שאין קוראות. אני שוקלת לכתוב עד הפרק הבא ואז להפסיק. תודה למי שקוראת ול 2 מגיבות שלי :( (תגיבו יותר זאת הכוונה)

"כלום,סתם,היה לו משהו על החולצה וניסיתי להוציא לו בזמן שהראתי לו חדרים בבית ספר" מתן ענה לי בזמן שהסתכלתי עליו ועל אורן המסכן.לא האמתי לסיפור,אבל החלקתי.
לקחתי את אורן מהחדר ישר לאחות בית ספר.
"אתה בסדר?"שאלתי בזמן שאני מלטפת לו את הראש המסכן והוא שוכב.
"חח כן תודה בר,שאת דואגת לי"
"חחחבכיף"

עבר שבוע.מתן ואורן השלימו וניהיו לחברים די טובים. אני ואורן התחברנו.אנחנו הידידים הכי טובים עכשיו. מאז הפרידה ממתן לא העזתי להתקרב לאף בן. ואיתו זה שונה. את מתן, אני עדיין אוהבת, בכול יום זה רק מתגבר. אני שמחה שגם עם מתן אני התחלתי לדבר. יותר נכון רק להגיד שלום. זה קרה יום אחד משום מקום שהוא בא בבוקר חיבק ונשק לי ללחי.

עברו חודשים. מתן ואני מתחילים לאט לאט לדבר. כמו ידידים רגילים. אני ואורן ממש התחברנו. אנחנו כול היום דביקי אחד לשני. כול פעם כשאני איתו בהפסקות מתן מסתכל עלינו מוזר. זה נחמד לראות שבן שאת אוהבת מקנא כשאת עם החבר הכי טוב שלו. מתן התחיל לעבוד בפיצה מעבר לרחוב שלי, אז כול יום אנחנו חוזרים ביחד, הוא נכנס למשמרת ואני ממשיכה לבית.

"חחח טוב אני נכנס למשמרת ביי יפות שלי, בר דברי איתי." נפרדנו, הוא נתן לי ולירין חיבוק והמשכתי ללכת הביתה אחרי בערך 2 צעדים,שמעתי רטט בכיס.
"מי זה?" ירין שאלה
"בואי ניראה.." נכנסתי לווטסאפ והודעה מהקופיף שלי.
'בא לך לעשות היום משהו? נצא או משהו בסגנון' הראתי לירין את ההודעה
"מאמי שלי,מישהו פה מאוהב" היא צחקקה ונתנה לי מרפק חלש לצלעות
"איזה מאוהב. מכירים כולה חודשים." הסמקתי וצחקקתי
'מצטערת, ההורים שלי יוצאים אז אני חייבת לשמור על אושר'
אורן,מת על אושר, היא כמו האחות שאף פעם לא הייתה לו.
'תתכונני, אני בא אלייך הערב ;)' חייכתי מההודעה ואחרי זה באתי להראות את השיחה לירין
"חח ירין תר.. "
"ירין"
הסתכלתי לצדדים והבנתי שהיא איננה כבר אז הבנתי שלא שמעתי שהיא אמרה לי ביי.
המשכתי לבית.

הערב הגיע,ההוריםפ יצאו. זמן איכות שלי עם הידיד הכי טוב שלי.
התקלחתי, התלבשתי יפה שמתי סרט להפעלה מוכן ובדיוק שבאתי לשלוח לו הודעה היה צלצול בדלת, פתחתי וראיתו אותו
"היי מה קורה?" נתן לי נשיקה נכנס וסגרתי את הדלת.
"בסדר,בסרט מוכן."
"לא רוצה להזמין פיצה?"
"יודע מה?" דווקא כן."
"תתקשרי"
"תתקשר אתה!"קבעתי עובדה והוא נאנח
הוא התקשר ובנתיים שלחתי הודעה למתן.
'איפה?'
'משמרת מחורבנת, אני פה עד 2 וחצי'
'חח מסכן שלי, לבוא לנחם?'
'את עם אורן,לא בא לי להפריע'
"זיתים,פתריות או אנשובי ?" שמעתי את אורן צועק לי מהמטבח.
'לא יודעת איך ידעת אבל תודה ;)'
'אני חייב להמשיך להכין פיצות,נדבר. ביי חיים שלי'
'ביי יפיוף'
אורן בא חיבק אותי מאחורה ושאל "מי זה?"
ישר כיביתי את הטלפון הסתובבתי עליו בזמן שהיידים שלו עדיין על האגן שלי.
"עיניינך?" שאלתי עם חיוך תחמן.
"לא אבל אני אשמח לדעת."
"אז לא."
"כן?"
"חחח זה רק מתן"
"אורןןןןןןןןןן" שמעתי את אושר יורדת במדרגות עם שיער רטוב ורוטב עגבניות על פנייה.
"יפה שלייי" הוא עזב אותי והרים אותה.
שמחתי לראות שהיא שמחה איתו.
בנתיים הם צחקו ושיחקו בסלון עד שראיתי שכבר תשבע בערב, החלטתי להרדים את אושר.
"אושר בואי הולכים לישון" אמרתי לה היא חיבקה בחיבוק ענק את אורן ועלתה איתי למעלה,בדרך,שמעתי צלצול בדלת.
"אורן,תפתח" צעקתי לו מהמדרגות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך