זה כבר לא כמו פעם …

מה קורה בין שנינו ?
זה כבר לא כמו פעם.
זה כבר לא משחק של יום כן לדבר ויום אחרי להתעלם .
זה כבר לא ריב שאחרי כמה ימים אנכנו שוכחים מימנו וחוזרים לדבר כרגיל .
זה כבר לא לרדת אחד על השני בצחוק.
זה כבר לא חיבוק שאתה מחבק אותי כשאני מנסה להתנגד לך.
זה כבר לא לשאול אחד את השני שאלות של "אייך את מרגיש/ה?" "מה קרה? " בדאגה.
זה כבר לא להחמיא אחד לשני .
זה כבר לא להגן אחד על השני כשמי שהוא יוצא על אחד משנינו.
זה כבר לא לעזור אחד לשני כשאתה רואה שמשהוא קשה עובר עליו.
זה כבר לא לספר אחד לשני מה עבר או עובר עלינו.
זה כבר לא לשבת צמודים אחד לשני אפילו כשיש מיליון מקומות לשבת בהם.
זה כבר לא הצחוקים שלנו לצחוק על כל העולם ואשתו ולצחוק על הפדיחות שלנו.
זה כבר לא המבטים שהיינו מגניבים אחד לשני המבט האוהב , מבט געגוע, מבט חם, מבט שנהיה בין אלפי אנשים נחפש בעיניים אחד את השני ונחייך או שהיינו עושים משהוא תוך כדיי.
זה כבר לא אותו חיוך.
זה כבר לא אותו מגע חם ואוהב.
זה כבר לא אנכנו זה משחק שלקחנו רחוק מדיי המשחק להתרחק אחד מהשני לראות מי מתגעגע יותר, מי יהיה חסר אחד לשני.
זה משחק שבסוף הוביל לניתוק מוחלט שאת הדרך חזרה לזכרונות, לרגעים, לתקופות היפות שלנו אנכנו מפחדים לעשות את הצעד הראשון לחזרה הזאת כי אז זה יראה מי נשבר בין שנינו. אני מודה יש לי אגו גדול. ואני מצטערת שיש לי אותו כי אולי החיים שלי היו נראים אחרת עם הייתי מודה ראשונה…