זה חייב להיות אתה-פרק 3
"את יכולה לבחור שתי אפשרויות, או משפחה אומנת, או פנמיה. אמך תטופל כבר. אחותך הקטנה תבוא איתך לכל מקום שתבחרי." אמרה האישה. חייכתי אליה חיוך עצוב. "משפחה אומנת. משפחה מאמצת מה שזה לא יהיה" אמרה.
האישה הנהנה. "תכיני מזוודה עם כל הדברים שאת רוצה שיהיו איתך שם. תכיני גם מזוודה לאחותך. "
היא חייכה אלי בעצב. לירון שילבה את ידה בידי ושתינו יצאנו מהחדר. ישר התחלתי לבכות, והיא חיבקה אותי ותמכה בי.
-לאחר שבוע-
היום אנחנו עוברות למשפחה אומנת, אחותי לקחה את זה בסדר.
שילבתי את ידי בידה. עמדנו מול הבית שאמור להיות הבית של המשפחה שלנו.
"תדפקי ליה" האיצה בי אנה. "טוב קטנטונת" חייכתי אליה ודפקתי על הדלת.
לאחר שניות אחדות הדלת נפתחה, ואישה בסביבות גיל החמישים שלה עמדה בפתחה. "אתן בטח אנה וליה" היא חייכה אלינו וחיבקה כל אחת בנפרד. "בואו, תכנסו. אני אכיר לכן את המשפחה החדשה שלכן" היא צחקקה והכניסה אותנו לבית שלה. או שלנו.
הבית היה מאוד גדול. מפואר. משרתות התרוצצו מפה לשם.
"דרך אגב, אני סיוון" היא חייכה אלינו. הגענו לסלון, ושם , על הספות המפוארות והיוקרתיות, הייתה המשפחה החדשה שלנו. ארבע נערים ונערה, וגבר אחד.
עיניו של הגבר , זרחו כאשר ראה אותנו. "אני אלי, נעים להכיר" חייך וחיבק אותנו.
"שבו בבקשה," אמר וחייך.
"תודה " חייכה אליו אנה. עיניה קורנות.
הנערה, שנראתה בערך בגילי, חייכה וחיבקה אותי. "אני אלה. אני מקווה שנהיה חברות טובות" אמרה וחיבקה אותי שוב. חייכתי אליה והנהנתי.
"אני רוי" נעמד מולי נער בן 14. "אני ליה, וזאת אנה" חייכתי אליו.
הוא חיבק אותי ונתן כיף לאנה.
"אני שון" אמר. הוא נראה בערך בגיל שלי. "נעים להכיר" צחקקתי וחיבקתי אותו.
"סהר" אמר עוד נער, שנראה בערך בן עשרים.."היי" חייכתי אליו.
הוא חייך אלי. והנער האחרון, שנראה בערך בן עשרים ושלוש, נעמד מולי. "דין" חייך והעביר יד בשיער.
"ליה" חייכתי אליו. הוא לא החזיר לי חיוך. "אני הולך הביתה עכשיו" אמר ויצא מהדלת.
החיוך ירד מפני. "אל תקחי אותו ברצינות" אמר לי סהר.
"בסדר"… חייכתי חיוך קטן.
"בואו נראה לכן את החדרים שלכן." צחקקה סיוון. "אלי תקח את המזוודות, בנים תעזרו לו" חייכה אליו.
עלינו במדרגות לקומה השניה. "נתחיל עם החדר של אנה" אמרה סיוון וחייכה אל אנה. אנה פתחה את הדלת והחדר שנגלה לעיניה היה ענקי. "אנווש אייזה חדר יפה יש לך!" צחקקתי וחיבקתי את אנה.
"הוא ענקי" אמרה, מקפצת לה על המיטה. "יש לך בובות במגירה, תשחקי מותק, עוד מעט אני אבוא לשחק איתך." אמרה סיוון וחייכה אל אנה הקורנת מאושר.
"אוקי" היא אמרה ופתחה את המגירות. "בואו נלך לחדר של ליה" אמרה סיוון וחיוך קטן עלה על פניה.
הגענו לדלת לבנה. "תפתחי אותה." היא אמרה. פתחתי את הדלת וראיתי את החדר היפה ביותר שראיתי בחיי.
"ואוו!" החדר היה בגווני תכלת/סגול בהיר/שמנת.
הייתה לי מיטה זוגית מתכווננת, ומראה ענקית, וחדר ארונות!
היו שירותים צמודים עם אמבטיה ומקלחת!
"ואוו" חייכתי וחיבקתי את סיוון. "תהני מותק, עוד מעט אני אקרא לך לרדת לאכול" סיוון חייכה וחיבקה אותי.
נשכבתי על המיטה והבטתי בחדר. "אני הולכת להנות כאן"
תגובות (4)
תמשיכי!!
עצה: תרשמי גם איך אמא שלהם קיבלה את זה, מה היא עשתה…
אוהבת (:
תמשיכייי
אוו מתוק*~* מצפה להמשך בקוצר רוח.. (;
תמשיכי