זה אתה.. – סיפור על וואן דיירקשן פרק 3

~שינוי קטן: שיר בת 19 וחצי, ואור בת כמעט שלוש, היא ילדה אותה כשהייתה בת 16 וחצי~
*היום אתם תגלו מי הוא האבא האבוד של אור…*
-נקודת המבט של שיר-
נכנסנו למין משרד כזה, הייתה שם ספה גדולה וספה קטנה.
פול הזמין אותנו לשבת.
הבנים ישבו על הגדולה ואני ופול ישבנו על הקטנה.
"אז, תספרי לנו קצת על עצמך" פול ביקש
"אני לא כלכך מעניינת, באמת שלא" עניתי לו.
"אז לפחות תספרי לנו על הקטנה והמתוקה הזאת שהייתה איתך אתמול" מישהו עם עיניים כחולות ושיער חום בהיר נופל הצידה אמר, אני חושבת שלואי.
"אהה, זאת אור הבת הקטנה שלי, היא הקרן אור שלי בחיים" עניתי וחייכתי.
"ומי האבא המאושר?" שאל הבלונדיני עם העיניים המדהימות, נייל אני חושבת.
"הוא, הוא לא יודע. זאת אומרת אנחנו לא בקשר יותר" אמרתי והחיוך נמחק מפניי. השפלתי את מבטי.
"בת כמה היא ?" אמר הבחור המתולתל בחיוך שחשף את הגומות שלו, יש מצב שקוראים לו הארי, או משהו כזה..
"היא תהיה בת שלוש בדיוק בעוד שבוע, ב- 9\13 " עניתי. בשלב הזה היה ל___ מבט מבולבל. כנראה הוא הבין שאור היא הבת שלו.
"היי, זה התאריך שלי גם" הבלונדיני קרא
"תשתוק נייל" פול אמר לו "אנחנו צריכים להתחיל לעבוד, אם הקליפ הזה ייצא טוב כנראה שאת תשתתפי בכולם" פול המשיך.
"וואו, תודה " אמרתי .
כל הזמן שעבדנו הוא התסכל עליי, הוא זיהה אותי, והוא גם זוכר טוב מאוד מה היה שם, היה לו מבט מבולבל מעט. הוא כנראה ניסה לעכל את זה שיש 99.9 אחוזים שאור היא הבת שלו ואני היא אותה נערה שהוא בגד בה לפני 3 שנים, עם החברה הכי טובה שלה.
אחרי שעתיים סיימנו.
"אז.. נתראה" אמרתי לקחתי את התיק שלי ויצאתי משם הכי מהר שיכולתי.
"שיר תחכי" הוא תפס לי ביד.
"מה אתה רוצה?" אמרתי בעצבים.
"שתתני לי להסביר"
"להסביר מה?" שאלתי שוב בתוקפנות.
"את מה שקרה שם, לפני שלוש שנים" הוא אמר.
"אבל לא פה, זה רועש מדי" אמרתי ומשכתי אותו למכונית שלי.
"לאן נוסעים?" הוא שאל.
"לדירה שלי" אמרתי ונסענו.

-נקודת המבט של___-
נכנסנו למשרד של פול והתיישבנו על הספות.
"אז, תספרי לנו קצת על עצמך" פול ביקש
"אני לא כלכך מעניינת, באמת שלא" היא ענתה, היא בטח לא רוצה שאני אזהה אותה, אבל למה?
"אז לפחות תספרי לנו על הקטנה והמתוקה הזאת שהייתה איתך אתמול" לואי ביקש
"אהה, זאת אור הבת הקטנה שלי, היא הקרן אור שלי בחיים" היא ענתה בחיוך ממיס, אותו חיוך שהתאהבתי בו לפני שנים.
"ומי האבא המאושר?" נייל שאל.
"הוא, הוא לא יודע. זאת אומרת אנחנו לא בקשר יותר" היא אמרה, החיוך ירד מפניה והיא השפילה מבט.
"בת כמה היא ?" הארי שאל אותה.
"היא תהיה בת שלוש בדיוק בעוד שבוע, ב- 9\13 " היא ענתה. פה כבר התחלתי להיות מבולבל, הזמנים, הם בדיוק מסתדרים לאותה תקופה, לאותו זמן שהיא עזבה, יכול להיות ש, אור היא הבת שלי?!
"היי, זה התאריך שלי גם" נייל קרא.
"תשתוק נייל" פול אמר לו "אנחנו צריכים להתחיל לעבוד, אם הקליפ הזה ייצא טוב כנראה שאת תשתתפי בכולם" פול הוסיף לדבריו כשהוא פונה אל שיר.
"וואו, תודה " היא ענתה .
כל הזמן שעבדנו הסתכלתי עליה, זאת היא, אני לא מאמין, אני סופסוף יכול ורוצה לפתוח איתה דף חדש!
ניסיתי לעכל בשעתיים האלה שאור היא הבת שלי, היא יפייפיה והיא חמודה ומתוקה ומושלמת, כמו שיר, זה יהיה קשה אבל אני אתרגל לזה בסוף, אני אתרגל לזה שיש לי ילדה, עם שיר בכלל תרצה אותי..
עברו שעתיים של עבודה, שיר יצאה מהר.
"שיר תחכי" תפסתי לה ביד.
"מה אתה רוצה?" היא אמרה בעצבים.
"שתתני לי להסביר" עניתי.
"להסביר מה?" היא שאלה שוב בתוקפנות.
"את מה שקרה שם, לפני שלוש שנים" אמרתי.
"אבל לא פה, זה רועש מדי" היא אמרה ומשכה אותי למכונית שלה.
"לאן נוסעים?"שאלתי.
"לדירה שלי" היא אמרה ונסענו.
נכנסתי אחריה לדירה קטנה, בעלת שני חדרי שינה קטנים, מטבחון וסלון פצפון.
"קדימה, אני מחכה להסברים שלך" היא אמרה והתיישבה על הספה ואני לידה, "וכדאי מאוד שיהיו לך תירוצים אמינים זאין"