זאת שלקחה לו את הלב

יום שישי בערב, את חושבת יחד עם החברות לאן לצאת, את מנסה לגלות לאן הוא ילך, עם מי הוא יהיה, ואת מנסה לעשות הכל כדי להיות שם, לשכנע את מי שצריך בלי להודות למה את באמת רוצה ללכת דווקא לשם, למרות שלא ממש בא לך מסיבה, ולמרות שאת אפילו קצת עייפה, הוא יהיה-זה מספיק טוב. 
נכנעת לקול הפנימי שאומר לך אל תלכי, את לא צריכה את זה, יהיה לך רע. נכנעתלחברות שלא בדיוק זורמות.. 
וקבעתן לצאת למקום אחר, את הולכת הכי מחוייכת כי הוא שלח הודעה מקודם, הוא שוב זרק לך כמה מילים שהעלו לך את האודם ללחיים, הוא יודע מה הוא עושה, הוא טוב בזה.. 
את יודעת שזה לא נכון, זה מרגיש לך לא נכון, את מנסה לחפש איך להאמין למילים כי את רוצה את זה, את מחפשת ריגושים בחיים, את רוצה מישהו שיאהב אותך ושיחזר ושיתן לך הרגשה טובה, בדיוק אותה ההרגשה שהוא נותן לך עם המילים שלו.
את יושבת עם חברות שלך ואת לא פה ולא שם.. את בעולם משל עצמך, חושבת עליו המון.. אבל לא מראה יותר מדי אכפתיות, זורקת מדי פעם בקול רם ״למה מי הוא בכלל? לא נופלת לו, לא נשברת״ למרות שבתוכך את יודעת שאת חלשה, את תמימה. אולי כבר נפגעת ממנו פעם ואת בטוחה שזה יקרה שוב אם תחליטי להאמין לו, אבל המילים שלו… מצמררות לך את הגוף, את מחייכת חיוך נבוך ועוברת לבועת מחשבה ענקית, ששם רואים אותך ואותו מתחבקים במיטה, עם סרט קומי רומנטי, והוא מנשק אותך כשכולו מחויך מאהבה, רואים את זה עליו, את רואה את זה עליו. את פותחת עיניים ומבינה שכל זה לא יקרה, כי את נזכרת שאת עושה הנחות לעצמך, את מתה שהוא יאהב אותך כמו שאת רוצה, ואת חולמת על זה כבר חודשים. אבל הוא לא שם, הוא במקום אחר, הוא לא מדבר איתך מהלב הוא רק פועל מהראש. הרגש אצלו כבוי ואצלך הוא רק גדל, הוא יפגע בך בסופו של דבר אבל את מעדיפה להתעלם, להתנתק מהרע, לא לחשוב קדימה. 
הוא שוב שולח הודעה, את נמנעת מלחשוב על כמות הבנות שהוא ניסה להשכיב הלילה, זורמת איתו כשהוא מציע לך להפגש, את מובכת כי הוא מתאמץ להגיע עד אלייך. הוא רק מתאמץ לקבל את מה שהוא רוצה כשמחר הוא ישכח ממך ויחפש משהו אחר. 
הוא מגיע אלייך, את רועדת מהתרגשות, הוא מחבק אותך, את מפחדת שירגיש את הלב שלך שפועם על 200. את מנסה להראות כוח, שלא אכפת לך להסתכל לו בעיניים, את מתה להוריד את הראש במבוכה ולבקש שיפסיק להסתכל עלייך, אבל את אוהבת.. הוא גורם לך להרגיש נאהבת ואת עפה בשמיים. את יפה לידו כי הוא מחמיא לך, הוא נהנה שאת מחייכת כי הוא יודע שהוא קרוב, עוד קצת והוא מקבל את זה.. אבל את ממשיכה להראות את הכוח שלך, שלא תכנעי לו. הוא מנסה לנשק אותך ואת מחזיקה את עצמך בכוח, את אומרת לעצמך שאת לא רוצה, משקרת לעצמך, אוכלת את זה בשקט וממשיכה להגיד לא, נושכת את השפתיים ושותקת. 
קשה לך לחשוב על זה שאולי מחר הוא יעלם, הוא לא יציב, הוא מסוגל להכל.
אבל תמיד תדעי שמשהו בו רצה אותך. אולי הוא סתם נראה לב-אבן, אבל הוא רך כמו סמרטוט, הוא נגנב מהחיוך שלך כי את מזכירה לו את ההיא, זאת שלקחה לו את הלב, זאת שמספיק לו לראות את הגומות שלה והוא מתאהב בה מחדש. 
את לא צריכה את השיט הזה תתרחקי משם. יגיע אחד אחר שלא עבר על כל הרשימה, אחד כזה שיוקסם ממך עוד מהפעם הראשונה.