' זאת לא סתם אהבה ' – עונה 2 – פרק 24

" למה את מתעצבנת אבל? " שאל באדישות.
הוא כל כך עיצבן אותי !!!!

' זאת לא סתם אהבה ' – עונה 2 – פרק 24:
= כעבור שבוע =
עבר שבוע מאז שאני וליאם עזבנו את הצימר. אתם בטח שואלים את עצמכם, מה קרה עם הוויכוח הקטן שהיה לנו אחרי שהעיתון עם התמונות שלנו התפרסם.
בואו ואני אספר לכם. אני וליאם רבנו, מוויכוח קטן זה נהיה ממש ריב, שבגללו לא הסכמתי לחזור הביתה עם ליאם באוטו, ולכן הזמנתי מונית.
הוא היה נורא אדיש לכל מה שאמרתי לו, וזה חירפן והרתיח לי את כל החושים בגוף עד שהתפוצצתי וממש התעצבנתי. משם…. נהיה ריב גדול.
לא נפרדנו, אבל אנחנו כבר לא מדברים שבוע.
אף אחד לא יודע שאנחנו ביחד… לפחות לא ידע עד שהתמונות התפרסמו בעיתון. כל חברי הלהקה היו המומים אבל מעט נרגשים לרגל הקאמבק שלי ושל ליאם.
אמילי הייתה בהלם, ואמרה שהיא תדבר איתי מתישהו על כל מה שקורה.
אני אמורה לדאוג….? נקווה שלא.
היום לאוראל יש יום הולדת 3 ! אני לא מאמינה שהגבר הקטן שלי כבר בן 3. אני ואמילי נסענו לחנות שמיועדת במיוחד לימי הולדת וקנינו כל מיני דברים ליום הולדת שלו.
הזמנתי את כל הילדים בגן, ואת כל החבורה שלנו (כל וואן דיירקשן והבנות) אה..חוץ מליאם. אותו לא הזמנתי.

המסיבה של אוראל הייתה חמודה כל כך ! הילדים ממש נהנו. היה ליצן שהצחיק שם את כל הילדים, הכין להם צורות מבלונים ושיחק איתם משחקים.
אחרי המסיבה נשארנו אני, אוראל, אמילי ולואי לפתוח את כל המתנות של אוראל.
" והינה המתנה מלילי " הגשתי לו את המתנה והוא קרע את העטיפה במהירות והתלהבות.
" בובה של בוב הבנאי !! " צעק אוראל בהתרגשות.
אני לואי ואמילי צחקנו בזמן שאמילי עשתה ' בוק ' לאוראל וצילמה כל רגע ורגע מטקס "פתיחת המתנות"
כעבור כמה מתנות היו דפיקות בדלת, אוראל היה בשיא ההתלהבות וההתרגשות מכל המתנות ועדיין המשיך לפתוח עוד ועוד מתנות. אמילי הייתה עסוקה בלצלם את אוראל ולואי עזר לאוראל לקרוע את הסלוטייפ שאוראל לא הצליח לקרוע.
" אני אפתח.." נאנחתי בעייפות.
קמתי עייפה אל הדלת ופתחתי אותה, בטח נייל שכח פה משהו.
" מה שכח-…" דיבורי נקתעו כשהבחנתי מי נמצא מולי, מי עומד בכניסה לדירה שלי.
" מה אתה עושה פה ? " שאלתי ישר מבוהלת, מקווה שהוא יסתכל רק עליי ולא על הסלון.
יותר נכון…על מי שנמצא בסלון ברגעים אלו ממש.
" אני לא יכול יותר.. אני מצטער טיפאני.. התנהגתי כמו האידיוט המושלם וכל בוקס בעולם היה מגיע לי וכל מכה וכל…הכל.. פשוט הייתי מגעיל ואנוכי ואני לא יודע מה עבר עליי ואיך הגעתי לזה ש-" הוא דיבר במהירות ושמעתי כמה הוא מצטער כשדיבר אליי. דיבוריו נקטעו כשמבטו נחת על סלון הבית שלי.
הוא הביט לכיוון הסלון שלי, שראו מהכניסה לבית. מבטו לא נתקע על הספה היפה שיש לי, או על שולחן הקפה החדש שלי.. אלא… מבטו נתקע על מי שהיה בתוכו.
אוראל.

" אמא, מי זה ? " שאל אוראל, שנייה לפני שפתח את המתנה האחרונה במגדל המתנות שלו. מביט בליאם בסקרנות.
שיט. זה מה שחסר לי !
אני, ליאם ואוראל באותו החדר. שיט !