' זאת לא סתם אהבה ' – עונה 2 – פרק 21

זאת הייתה נשיקה מיוחדת, אין ספק.
" מי ידע שלהתנשק ליד פחי זבל זה רומנטי " צחקתי כשהתנתקנו מהנשיקה.
" אוי שקט " צחק וחזר לנשק אותי.

אזזז…חזרנו !!!!!

עונה 2 – פרק 21:
" אמא לאן את נוסעת ? " אוראל שאל אותי כשארזתי מזוודה בינונית..תספיק ל4 ימים, בזה אני בטוחה.
" אני..נוסעת למלון, ואתה נוסע ליומיים אצל סבתא ויומיים אצל אמילי " חייכתי אליו.
הוא לא יודע מזה צימר, זה לא יעזור לי להסביר לו מזה צימר..הוא רק בן שנתיים וחצי, הוא לא יבין הכל. אזז..פשוט אמרתי לו מלון וזהו. אותו חארטה.
" לאמילי ? " שאל שוב, עיניו נצצו מהתרגשות.
" כן יפה שלי, לאמילי.. אתה מתרגש? " צחקתי ונשקתי ללחייו.
" כןן ! " צעק בהתרגשות וקפץ לי על המיטה.

" ביי יפיוף שלי, תהנה " נתתי לו מלא נשיקות על הפרצוף כשהורדתי אותו בבית של אמא שלי.
' איפה את ? ' קיבלתי אסמס מליאם.
' הייתי בבית של אמא שלי.. אני נוסעת אלייך ומשם ניסע באוטו שלך ' כתבתי לו.
כן..אני לא יודעת אם הבנתם את זה, או לא, אני לא מדברת עם ליאם על אוראל. כל עוד ליאם יודע על קיומו של אוראל, וזה מספיק, לבינתיים. רק חזרנו.. אני לא יודעת מה הולך לקרות. אני אף פעם לא מזמינה את ליאם אליי כשאוראל בבית, אני פשוט לא יודעת מה יכול לקרות..אני מפחדת שליאם יקח ממני את אוראל..אני מפחדת שנריב וליאם יקח אותו. ואוראל כבר לא יהיה איתי. אני מודה, אני מפחדת. אם ליאם היה מסוגל לעזוב אותי בהריון, אין סיבה שהוא יהיה מסוגל גם לקחת ממני את אורא- טוב, טיפאני ! צאי מזה ! יאללה, מחשבות חיוביות מ……………………….עכשיו.

" אתה יודע, אתה הנהג הכי סקסי שראיתי אי פעם " לחשתי בקול הצרוד שהוא אוהב, מתגרה בו בחיוך.
" ותכף אפילו תקבלי ממני נשיקה " צחק.
" נוווווו ליאם אני רוצה נשיקה " הכרזתי בפינוק, מנמיחה מעט את המוזיקה הרועשת של הרדיו.
" רגע צומי " צחק.
צומי? וואלה, אני יראה לו מזה צומי.
ליאם תמיד אהב והתחרפן כשהייתי רוקדת באוטו לצלילי המוזיקה של הרדיו. זה חירפן לו את כל החושים. צומי ? עוד שנייה הוא זה שיתחנן לצומי !
הורדתי את הג'קט עור השחור שלי, נשארת עם גופייה לבנה צמודה, רוקדת בישיבה למוזיקה.
ראיתי את ליאם מגניב אליי מבטים קצרים, נושך את שפתו התחתונה. חייכתי לעצמי.
פיזרתי את השיער והמשכתי לרקוד כש-" אני מאשים אותך באיחור הזה " צחק ועצר את האוטו בסמטה מבודדת, משעין את הכיסא שלו אחורה והושיב אותי עליו.
צחקתי והתיישבתי עליו, רגליי בצידו גופו. הוא הניח את ידיו על מותניי וליטף אותי, משעין את גופי על גופו – "אבל למה את חייבת להיות כל כך יפה תמיד?" מלמל, מזיז את שיערי אחורה ומרפרף עם שפתיו על צווארי. ליטפתי את לחייו, את הזיפים האלה שאני פשוט מתה עליהם, נושקת לשפתיו ומגחכת " כדי שיהיה לך על מה להסתכל " אמרתי בשקט, צחקנו שנינו.. תוך כדי כמה נשיקות קטנות ורצופות.
התנשקנו כמה דקות, נשיקה ארוכה וממכרת. פתאום, הרגשתי את האדנרלין בוער לי בגוף, הרגשתי שאני חייבת אותו, שאני רוצה אותו, כאן ועכשיו !!
חייכתי חיוך שובב ופתחתי את הריצ'רץ' של השמלה, חושפת בפניו את החזייה הלבנה עם התחרה החדשה שקניתי אתמול.
ליאם התנשף בכבדות, נושך את שפתו התחתונה. " התגעגעתי אלייך כל כך " הוא לחש בשקט, מנשק את החזה שלי מעל החזייה.
נישקתי את צוווארו, משאירה שם סימן קטן.. שיזכור שהוא שלי (!)
הדקות חלפו במהירות, עד שהרגשתי שהעניין הזה עובר כל גבול, ואני פשוט חייבת להרגיש אותו. לא אכפת לי מה, לא אכפת לי איפה ואיך, עכשיו זה רק הוא ואני. ואני רוצה אותו, כאן ועכשיו.
פתחתי את כפתור המכנס השחור שלו תוך כדי הנשיקה, הוא התנתק מהנשיקה, מביט בעיניי.
" את בטוחה שאת רוצה ? " שאל בהתנשפות כבדה. הנהנתי, משתוקקת כבר להרגיש אותו.
הוא חייך חיוך קטן, חיוך כזה שמראה שזה בסדר אם אני גם יגיד שלא. אבל זאת לא הייתה הכוונה שלי, הרגשתי שאני פשוט חייבת אותו.

התנשקנו כמה דקות, בגלל שהיינו באוטו..ואחרי הכל.. אור יום ורואים הכל מהחלונות, גם אם היינו בסמטה צדדית כזאת..שאין אנשים..לא צריך לקחת סיכונים סתם. אז, לא התפשטנו ממש.. אפשר להגדיר את זה ככה.
ליאם חפן את החזה שלי בידיו, גורם לי להאנח ולעצום את עיניי בהנאה בעוד אני מנשקת את צווארו, מוסיפה עוד קצת סימנים על צווארו..לאוסף.
" אני..אני חייבת אותך.." נאנקתי, פותחת את המכנס שלו ומורידה אותו מעט.
אחרי שליאם הכניס את אצבעותיו כמה פעמים ל'מקדש הטהור ' בגופי, התנשקנו עוד פעם במלוא התשוקה. במלוא המובן של תשוקה, זאת הייתה הנשיקה הכי לוהטת שהייתה לנו..לפחות ככה אני חושבת. השפתיים שלנו היו נפוחות ואדומות.. כתוצאה מכל הנשיקות הלוהטות שעברנו הרגע.
משם..אתם כבר מבינים מה קרה. ומה שיש לי להגיד על זה, שזה היה מושלם !

" הייתם אמורים להגיע לפני חצי שעה " בעלת הצימר אמרה לנו בטון חסר סבלנות.
" כן..היה לנו..איזה מקרה חירום בדרך " ליאם ענה לה, קורץ לי.
גיחכתי, " כן..זה היה מקרה חירום רציני.. ולא הספקנו להודיע לך..מצטערים.." אמרתי.
" בסדר, טוב אני יעשה לכם סיור קצר בצימר ואחרי זה..ניפרד לשלום, אם אתם צריכים משהו תתקשרו למספר שרשום לכם על המיני מקרר שיש בצימר. " אמרה.
" בסדר, אין בעיה " חייכנו אני וליאם.