' זאת לא סתם אהבה ' – עונה 2 – פרק 20

" גבירותיי ורבותיי ! יפות ויפים ! קבלו את…וואן דיירקשן !! " צעק הדיג'יי וכולם מחאו כפיים.
" כוסעמק.." מלמלתי לעצמי בעצבים.
גם כשאני הולכת לפה כדי להשתחרר מכל החיים והצרות שלי, ובמיוחד מליאם, הוא חייב להגיע לפה?!

עונה 2 – פרק 20:
" Let's go crazy crazy crazy till we see the sun
I know we only met but let's pretend it's love
And never never never stop for anyone
Tonight let's get some and live while we're young " שרתי בקולי קולות, רוקדת עם חבורה של בנות שתכלס הכרתי הרגע.
הייתי שיכורה, לא מחוקה לגמרי, עדיין ראיתי בעיניים והייתי קצת פיקחת – אבל שיכורה.
המשכנו לרקוד ולשיר עד שהרגשתי ידיים גבריות נכרכות סביב מותניי. בטח איזה ערס מנסה את מזלו. ישר הסתובבתי, מכינה את היד שלי לכאפה.

" אה, זה אתה " צחקתי.
" כן, אני " צחק והתחיל לרקוד איתי.
" ועכשיו, לכל היפים והיפות, כל הזוגות ברחבה, ריקוד סלואו במיוחד בשבילכם ! " צעק הדי ג'יי והעביר את המיקרופון לזאין.

"your hand fits in mine like its made just for me
but bear this in mind it was meant to be
and im joining up the dots with the freckles on your cheeks
and it all makes sense to me " זאין התחיל לשיר, קורץ לי.
( היד שלך מתאימה לשלי, כאילו היא הוכנה רק בשבילי. אבל אני חושב שזה היה צריך לקרות. ואני מצטרף לנקודות של הנמשים שלך, שנמצאות על הלחיים שלך. וכל זה, נראה לי הגיוני )

" i know youve never loved the crinkles by your eyes
when you smile youve never loved your stomach or your thighs
the dimples in your back at the bottom of your spine
but i love them endlessly "
( אני יודע שלעולם לא אהבת, את הקמטים ליד עינייך כשאת מחייכת. שלעולם לא אהבת, את הבטן והירכיים שלך. את נקודות החן בגב התחתון שלך. אבל אני אוהב אותך, ללא סוף )
ליאם שר, ישר השפלתי את מבטי נצמדת אל ג'ון.
כן, ג'ון הברמן, עכשיו אנחנו רוקדים סלואו כשליאם שר ברקעץ וואו, איזה פרפקט טיימינג.
באיזהשהו שלב, הרמתי את מבטי, וראיתי אותו מביט בי בכאב. המבטים שלנו נפגשנו.

ואז ליאם וזאין התחילו לשיר, בזמן שליאם מסתכל עליי בכאב, בעצב.
" i wont let these little things slip out of my mouth
but if i do its you oh its you they add up
to im in love with you and all these little things "
( אני לא ארשה לדברים הקטנים האלה שיפלטו מפי. אבל אם זאת את, או זאת את, הם רק מוסיפים לזה שאני אוהב אותך..וכל הדברים הקטנים האלה )
ניתקתי את מבטי מעיניו של ליאם, לא יכולתי להביט בו והתרכזתי שוב בג'ון, שהביט בי בחיוך.

" you cant go to bed without a cup of tea
and maybe that's the reason that you talk in your sleep
and all those conversations are the secrets
that i keep though it makes no sense to me "
( את לא יכולה לישון, בלי כוס תה לפני. ואולי זאת הסיבה שאת מדברת כשאת ישנה. וכל השיחות והסודות האלה, שאני שורד אותם.. גם אם זה לא נראה לי הגיוני )
לואי ונייל שרו, לואי הביט בליאם במבט מבואבף ליאם הסתכל עליי, תוקע את מבטו עליי.
נייל הסתכל עליי, "תסלחי לו " סימן לי עם שפתיו.
אני כל כך מבולבלת..מה אני רוקדת עכשיו עם מישהו שרק הכרתי? האם כל זה בתכלס, זה בשביל לעשות דווקא לליאם ? למה כשהוא מסתכל עליי ככה, יש לי פרפרים בבטן?
לאא ! אני לא מתאהבת שוב, במיוחד לא בו.

" i know youve never loved the sound of your voice on tape
you never want to know how mach you weigh
you still have to squeese into your jeans
but youre perfect to me "
( אני יודע שלעולם לא אהבת את הקול שלך בהקלטה. לעולם לא רצית לדעת, כמה את שוקלת. את עדיין נדחסת לתוך הג'ינסים שלך. אבל את מושלמת בשבילי )
הארי שר, מביט באחת הבנות שהייתה בקהל וקורץ לה.

" i wont let these little things slip out of my mouth
but if its true its you its you they add up to
im in love with you and all these little things "
( אני לא ארשה לדברים הקטנים האלה שיפלטו מפי. אבל אם זאת את, או זאת את, הם רק מוסיפים לזה שאני אוהב אותך..וכל הדברים הקטנים האלה ) הארי, לואי ונייל שרו.

ליאם התחיל לשיר, ופה, סוף כל סוף, העזתי ליישר את מבטי אל ליאם. להביט בעיניים המהפנטות שלו.
" youll never love yourself half as mach as i love you
and youll never treat yourself right darlin but i want you to
if i let you know im here for you maybe youll love yourself
like i love you oh "
( את לעולם לא תאהבי אותך כמו שאני אוהב אותך. את לעולם לא לא תתייחסי לעצמך נכון. אם אני ירשה לך, תדעי שאני פה בשביל שאולי תאהבי את עצמך, כמו שאני אוהב אותך )

ליאם שר, מביט עמוק בעיניי. לא הצלחתי להתנתק מהמבט הזה, שנינו הבטנו אחד לשני בעיניים.
הרגשתי שכל השיר הזה הוא עליי, הם שרו פה את כל הדברים שאני עושה. ליאם תמיד ידע שאני לא אוהבת את עצמי ב100 אחוז, שאני אף פעם לא מראה כמה אני שוקלת, ולפעמים עדיין מכניסה את עצמי לג'ינסים שכבר קטנים עליי במידה. ליאם תמיד צחק עליי על זה שאני שונאת את איך שאני נשמעת בסרטונים או הקלטות. ליאם ואני, כשגרנו ביחד, תמיד לפני השינה היינו שותים כוס תה ביחד. ותמיד אם הייתי נרדמת לפני ליאם, והייתי מתחילה לדבר מתוך שינה, הוא היה מקליט אותי ושם את זה בתור הצלצול שלו בטלפון. תמיד ליאם היה אומר לי, שהקמטים שיש לי ליד העין כשאני מחייכת, הם אחד הדברים שהוא הכי אוהב. אבל אני לא חושבת ככה, שונאת את הקמטים האלה שיש לי ליד העין. מאז שהייתי ילדה שנאתי אותם. הוא יודע שאני לא שלמה עם הבטן שלי, או עם הירכיים שלי. שאני מאוד מקפידה על האוכל שאני אוכלת, כדי לא להשמין בירכיים או בבטן כמובן. השיר הזה עליי..הוא כתב שיר…עליי ?

" ive just let these little things slip out of my mouth
because its you oh its tou its you they add up to and
im in love with you and al these little things "
( אני לא ארשה לדברים הקטנים האלה שיפלטו מפי. אבל אם זאת את, או זאת את, הם רק מוסיפים לזה שאני אוהב אותך..וכל הדברים הקטנים האלה ) כל הבנים שרו ביחד. כשליאם מביט בי, מבט עמוק, הוא ממש הפשיט אותי עם מבטו…לפחות הרגשתי ככה.
' בואי החוצה " ליאם סימן לי עם שפתיו, הנהנתי בשקט. ' מה את עושה לעזאזל?! ' המוח צעק לי. אבל הלב..מערכת העצבים..הכל היה בניגוד מוחלט לפקודות המוח.

" אהבת את השיר ? " שאל בשקט כשיצאנו החוצה. היינו באיזה סמטה חשוכה, כי לא רצינו פאפארצי..או המעריצות שנמצאות שם בקהל של המסיבה שיבואו ויפריעו.
" מאוד..אתה כתבת אותו ? " שאלתי בשקט.
" כן..על מישהי שהייתי איתה לפני שנתיים..ואז..? קרה משהו, שבעקבותיו עשיתי את הטעות של החיים שלי. שעד היום אני מצטער עליה. ולא מבין..פשוט לא מבין איך יכולתי להיות כזה אידיוט, כזה אגואיסט." אמר בשקט, מתקרב אליי קצת. עמדנו, אני נשענתי על הקיר של איזה בניין, לידנו היו כל מיני פחי אשפה ציבוריים וליאם עמד מולי.
" למה רצית שאני יצא איתך החוצה ? " שברתי שתיקה של איזה דקה או שתיים.
" רציתי להציע לך משהו.." אמר בשקט. היה חשוך, אבל הדבר היחידי שהצלחתי לראות זה את העיניים הנוצצות של ליאם, שמביטות בי באהבה. כמו פעם..
" ומה רצית להציע ? " שאלתי.
" יש לי פה שני כרטיסים " אמר והוציא שני כרטיסים צבעוניים מכיס הג'ינס שלו.
" שני כרטיסים לצימר זוגי, מחר, אני יודע שזה ספונטני..אבל לא חשבתי שאני יראה אותך.. אז..מה את אומרת ? " שאל בשקט, ראיתי על מבטו איך הוא מצפה.
" אני..אני לא יודעת.." אמרתי בשקט, מתלבטת.
" רק שנינו, בואי נו…שום דבר רע לא יקרה, אני מבטיח " ניסה לשכנע אותי. הייתי תקעה במחשבות.. ללכת איתו, או..לא..ההתלבטות קשה, אני מודה.
" טוב בסדר " נכנעתי לבסוף.
" יאי.. פחדתי שלא תרצי " גיחך בהקלה.
" אז באיזה שעה יוצאים מחר ? " אני יאסוף אותך ב11 בבוקר. אמר מחייך.
" ממש התרגשתי מהשיר הזה.." אמרתי בכנות, מחייכת בביישנות.
" אני יודע..זה שיר מיוחד, למישהי מיוחדת " חייך אליי את החיוך הכובש שלו, החיוך הזה שכובש אותי כל פעם מחדש. אם אני רוצה ואם לא.
הוא התקרב אליי עוד ועוד, שנינו נצמדנו בעדינות אל קיר הבניין שנשענו עליו. שפתיו רפרפו על שפתיי, חירפן אותי ברמות שאי אפשר לתאר אפילו. לאט לאט לשונו גיששה אל שפתיי, הוא העמיק את הנשיקה. התנשקנו בתשוקה, בגעגוע ואהבה. זאת הייתה נשיקה מיוחדת, אין ספק.
" מי ידע שלהתנשק ליד פחי זבל זה רומנטי " צחקתי כשהתנתקנו מהנשיקה.
" אוי שקט " צחק וחזר לנשק אותי.

אזזז…חזרנו !!!!!