זאת הדרך שלך להיפרד ממני?

"את מוכנה לפתוח לי את הדלת?"
אתה שואל ומקיש קלות על הדלת.
"או לפחות להגיד משהו,
בשביל שאני אדע שאת בחיים?"
אתה מוסיף לאחר כמה רגעי שתיקה.
"אני יודע שאת שם" אתה אומר לאחר שנייה,
ודופק על הדלת בשנית.
לא אמרתי דבר, רק שלחתי לך הודעה.
"אתה טועה, אני כבר נסעתי הביתה"
אתה הקראת את ההודעה.
אני לא ממש בטוחה למה הקראת אותה בקול רם,
אבל לא היה לי אכפת.
"בסדר, אז אני פשוט אשב ואדבר אל חדרך הריק"
אתה אומר כאילו לעצמך.
"אתה יודע, אני לא מבין למה היא לא מחבבת אותי,
מה כבר עשיתי?" אתה אומר,
ונשען על הדלת.
"אתה הרבה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי"
אני שלחתי לך כתשובה.
פוחדת שאם אפתח את פי, אתחיל לבכות.
"אני בטוח שזאת הבעיה " אתה אומר כאילו זאת תגלית המאה.
"אני בטח דפוק מידי בשבילה, ופשוט לא נעים לה להגיד לי את זה בפנים"
לגוון קולך הצטרף היאוש.
"האמת, שאני דפוקה, ואתה אפילו לא מתקרב לליגה שלי"
הוא מקריא את המילים במילמול.
"אז זאת הדרך שלך להיפרד ממני?" אתה לוחש לאחר זמן מה.
ואני לא בטוחה מה לענות, אז פשוט ישבתי מהעבר השני של הדלת
ולא עשיתי כלום בזמן שאתה קמת והתחלת ללכת.
ואז משהו קרה, ופשוט לא יכולתי להישאר לשבת שם יותר.
פתחתי את הדלת, ורצתי אל גבך.
אתה הסתובבת אליי, ולא ציפית שאני אגיד דבר.
פשוט חיבקת אותי, ונתת לי לבכות.