זאת אני פרק 23 – הפתעה

הוא אחז בידית דלת בידו והפעיל עליה משקל כלפי מטה עד שהיא נפתחה באיטיות.
חושך מוחלט התגלה אל מול עיני עד שקול אחיד שבר אותו.
"הפתעה!!"
אור הציף לפתע את הבית וכל מי החברים שלי התחילו לשיר.
אוטומטית חיוך ענק עלה על פניי.
"מזל טוב!"
רוני הופיעה ומחצה אותי בחיבוק ענק.
"תודה רוני"
צעקתי בהתרגשות והתנתקתי ממנה.
הרגעים הבאים היו מלאים בחיבוקים ובאמירות מזל טוב כלפיי ובאמירות תודה וחיוכים בחזרה.
"אלינור!"
תומר התקדם לעברי וכרך את ידיו סיבבי.
"שמתי את הפלייליסט שאת אוהבת"
הוא אמר בחיוך והתנתק ממני.
"תודה תומר"
אמרתי מחייכת.
"טוב אני צריך להשגיח שלא הורסים לי את הרמקולים ביי אלי!"
הוא צעק רץ לכיוון הרמקולים.
המוזיקה נעצרה בבת אחת.
"אוווו"
אותו קול אחיד נשמע בבוז.
"כן כן אני יודע, אבל צריך גם סלואו, ובמיוחד שזה השיר האהוב על אלי"
תומר צעק וקרץ לי מרחוק.
השיר :
A thousand years
התחיל להתנגן ברקע.
המנגינה החלה להתנגן ברחבי הבית והעלתה על פניי חיוך.
ידיים נכרכו סיביבי והרגשתי גוף נצמד אליי מגבי.
חייכתי והסתובבתי אל הפנים המוכרות שכל כך אהבתי.
הוא הניח את ידיו סביב מותניי וידיי נקשרו סביב צווארו.
רקדנו, מביטים אחד בשניה, בלי לומר מילה, אבל בעצם אומרים הכל.
"אני גם אוהב אותך, במשך אלף שנים"
הוא רכן לעבר אוזני ולחש.
הלב שלי פעם במהירות, הוא נצמד אליי והנחתי את ראשי על החזה שלו.
"יש לך את זה ביותר קיטשי?"
לחשתי בחיוך.
הוא גיחך והצמיד אותי אליו יותר.