זאת אני פרק 12- סיטואציה מוזרה

זה הרגיש מעצבן.
רציתי שהמצב הזה כבר יגמר.
תמר ודניאל יושבים על ספסל, כשהיא מנשקת אותו מידי פעם ,בזמן שתום מנסה לדבר איתי.
הוא רואה אותי, אני יודעת שכן.
הוא מביט לכאן ללא הפסקה.
"תום ,זה נגמר אתה לא מבין?"
אמרתי כועסת.
"את, לא מבינה??
אני אוהב אותך.
ואם תרצי ואם לא, אנחנו ניהיה ביחד"
הוא החזיק במותניים שלי בחוזקה.
"עזוב או…"
לפני שהספקתי לומר מילה , הוא הדביק לי נשיקה רטובה ומגעילה.
השתחררתי ממנו וידי עפה אל פניו.
נתתי לו אגרוף במילים אחרות.
העיניים של כולם ננעצו בנו.
"תתרחק ממני"
סיננתי מבין שיניי ונעצתי בו מבט ,הלכתי משם.
עברתי ליד דניאל ותמר.
היא הייתה עם הגב אליי, ודניאל הביט בי.
היא הסתובבה לראות במה דניאל נועץ מבט.
"אלי… מאוד אהבתי את איך שהחזרת לו. אפילו שזה גברי"
היא אמרה וצחקה.
"תמרי… מאוד אהבתי את מה שהחבר שלך עושה כשאת לא איתו. אפילו שזה נחשב בגידה"
נעצתי בו מבט.
היא ישבה המומה.
"דני?"
היא שאלה אותו בקול רועד.
חייכתי לעצמי והמשכתי ללכת.
***
עליתי לחדרי, שמעתי דיבורים וצחקוקים שמגיעים מהחדר של דניאל.
התקרבתי לחדרו באיטיות ובשקט.
היא ישבה עליו מנשקת אותו כשעל מבטו מבט אטום, לא שמח.
אני חושבת שהוא הביט בי לשניה, אני סתם מדמיינת . הוא לא ראה אותי.
הוא פתאום חייך ונישק אותה בחזרה.
הלב שלי נצבט. הלכתי לחדרי מוחה את הדמעות שנפלו בטעות מעיניי.
**
ישבתי בחדר מנסה ללמוד.
שמעתי את הדלת נסגרת.
קמתי במהירות,כמעט רצה אל הסלון.
הוא ישב בסלון עם הגב אליי וראה טלוייזיה.
התקרבתי אליו כשאני מאחוריו.
תפסתי את פניו וקירבתי את ראשי אל אוזנו.
הוא נבהל, אני בטוחה בזה.
"תקשיב , אני לא יודעת מה אתה עושה עם החברה שלך, וגם לא אכפת לי ובבקשה אל תספר לי..
אבל אל תעשה את זה פה!"
אמרתי בלחש אל תוך אוזנו.
הוא קם תופס בפניי כשהספה מפרידה ביננו.
"מקנאה?"
הוא שאל מחייך.
"אתה מגעיל אותי"
אמרתי בפרצוף נגעל והשתחררתי ממנו.
"חכי!"
הוא אמר בקול , תופס בידי. הוא סובב אותי אליו יותר מידי מהר וחזק.
התנגשתי בו ונפלנו על הספה, כשאני שוכבת מעליו.
הסתכלתי על שפתיו, המחשבות האלו עברו מהר כשניזכרתי שהשפתיים האלו נישקו את שפתייה של תמר מקודם.
"אתם פשוט מגעילים אותי. מתנשקים כמו לא יודעת מה, ואתה אפילו לא בבית שלך"
אמרתי נגעלת.
קמתי ממנו.
"איכס זה היה פשוט דוחה!"
אמרתי בעצבנות עם מבט של גועל על פניי.
"תום לא נישק אותך ככה?"
הוא שאל ואני האדמתי מעצבנות.
"לא כי הוא ידע איך להתנהג עם בנות! לא כמוך!"
צעקתי עומדת להתפוצץ.
הלכתי למטבח לשתות , מנסה להירגע.
"לא נראה לי שזה קשור לזה.
נראה לי שלא נתת לו לעשות את זה"
הוא אמר מחייך חיוך מעצבן.
כוס המים הייתה בידי. לא חשבתי פעמיים.
שפכתי מעליו את כל המים עד הטיפה האחרונה.
"אני שונאת אותך"
אמרתי עם מבט נגעל ועברתי אותו הולכת משם.
"לא את לא…"
הוא מילמל והחזיק בידי מושך אותי צמוד אליו.
"מה אתה…"
לא הספקתי להוציא מילה.
שפתיו התרסקו על שלי בחוזקה.
הלב שלי פעם בחוזקה והלב שלי השתגע בתוך חזי.
הוא נישק בלהט את שפתיי. ידיי בילגנו את שיערו והוא החזיק במותניי מרים אותי על השיש.
הוא העמיק את הנשיקה ופתח את פי.
התנשקנו במשך כמה דקות בתשוקה.
זאת סיטואציה די מוזרה, אני יושבת על השיש במטבח מתנשקת בסערה ובתשוקה עם דניאל, שנאת חיי.
דחפתי אותו ממני בבום אחד.
כששנינו מתנשפים, עם בגדים ושיער מבולגנים.
"אל תעשה את זה שוב בחיים"
אמרתי בקרירות הולכת משם.
הוא תפס בידי והצמיד אותי אליו,היינו קרובים כלכך עד שהשפתיים שלנו כמעט נגעו.
"את אומרת לי שלא אהבת את זה?"
הוא שאל מחייך חיוך חצוף.
הרמתי גבה.
"אפילו תום מנשק יותר טוב ממך"
אמרתי נשמעת אמינה מתרחקת ממנו והולכת לחדר.
***
"אלי…"
לא נתתי לרוני לסיים את המילה וסיפרתי לה הכל.
"Omfg"
היא אמרה עם פה פעור.
"אני יודעת…"
אמרתי משלבת ידיים.
"אתם מאוהבים קשות אחד בשני"
היא אמרה עדיין המומה.
"אויי תסתמי"
אמרתי מסיתה את מבטי ממנה.
"תגידי מה שאת רוצה אבל זאת האמת. אה ואת באה איתי למשחק שלהם היום"
היא אמרה .
"לא לא לא לא לא"
אמרתי במהירות קמה מהספסל .
"אם אתם לא מאוהבים, אז מה הבעיה שלך לא לבוא?"
היא שאלה בחיוך מתחכם.
"אני שונאת אותך"
אמרתי בשקט.
"ואני מתה עלייך"
היא אמרה מחבקת אותי.