זאת אני עונה 2-מהרגע הראשון

הוא זרק את התיק בכניסה לחדרו, ואני אחריו הנחתי את התיק.
"זה היה מביך"
ציינתי.
"אבל זה נכון"
הוא אמר תופס את מותניי.
"גם שזה היה מביך נכון"
אמרתי לו כשהוא הצמיד אותי אליו.
"את לא מבינה כמה אני שמח שחזרנו"
הוא אמר לי מצמיד את מצחו למצחי.
הלכנו אחורה מתנגשים בקיר.
"אני יודעת, כי גם אני מאוד מאוד שמחה"
אמרתי כשהוא מצמיד אותי לקיר ונצמד אליי.
"אחרי כל מה שעברנו.. אנחנו סוף סוף ביחד"
הוא אמר מנשק את הלחי שלי.
"ועברנו הרבה"
אמרתי לו מחייכת.
הוא הצמיד אותי לקיר והניח את ידו על יד ראשי.
"את הכל בשבילי"
הוא לחש לאוזני.
"אתה הכל בשבילי. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליך דן.
אתה מעסיק את המחשבות שלי יום ולילה ונמצא תמיד בליבי.
אני אוהבת אותך דניאל, מהרגע הראשון"

טליה עמדה שם עם בחור לא מוכר והיא עמדה מול השק בחיוך והוא עמד מאחורה וחייך חיוך ענק.
"טליה!"
קראתי כשראיתי אותה ורציתי אליה בחיבוק.
"אלי!"
היא קראה בחזרה ורצה אליי וחיבקה אותי.
"תכירי זה רון"
היא אמרה בחיוך והציגה את הבחור שעמד בזירה שעכשיו התקדם אלינו.
הוא היה גבוה ושרירי עם שיער חום כהה ועיניים אפורות.
"היי"
הוא אמר ולחץ את ידי בחיוך.
"היא מתביישת בי אז היא לא מציגה אותי בתור החבר שלה"
הוא אמר וצחקתי.
"חי בסרט"
טליה אמרה בחיוך ותקעה בו מרפק.
ציחקקתי והתקדמתי אל התיק בצד השני של החדר.
"חבר ולא סיפרת לי?"
שאלתי בטון נעלב ומזויף כשפתחתי את תיקי.
"הוא לא החבר שלי! הוא חבר של אח שלי הקרצייה הזה"
היא הסבירה.
"אח שלך"
אמרתי בטון חולמני והנחתי את ראשי על כתפה.
"סתמי"
היא צחקה.
"הוא כזה מושלם, היה אני מתכוונת מאז שיש לו חברה.."
אמרתי ולא המשכתי את המשפט.
"אני יודעת"
היא אמרה בטון עייף.
"רוני שלך מדבר בטלפון ולא מפסיק להתסכל עלייך"
אמרתי לה בציחקוק.
"אפשר להסתכל?"
היא שאלה בסקרנות.
"ע…כשיו"
אמרתי בחיוך קל.
היא הסתובבה והוא הביט בה הוא קרץ לה והיא חייכה אליו ולאחר מכאן הסתובבה אליי בחזרה.
"אז מתי התנשקתם?"
שאלתי אותה וסגרתי את התיק לאחר שהוצאתי ממנו את הכפפות.
"מה?? איך את… אהה שכחתי את יודעת הכל.
לפני יומיים אבל הסכמנו לא לעשות עם זה כלום ו…"
"את מתה לנשק אותו שוב?"
קטעתי אותה.
"איך את קוראת אותי ככה?"
היא שאלה.
"קדימה אני לא מסתכלת"
אמרתי בחיוך והיא התקדמה אליו במהירות.
"אתה תסלח לי נכון?"
היא שאלה במהירות.
"מה.."
הוא נקטע על ידי השפתיים של טליה שנישקו את שלו.
הוא לא נשאר אדיש והחזיק במותנייה והצמיד אותה אליו.
כנראה שאימון לא יהיה היום.