זאבה שחורה פרק 22

…. איך שחכתי היום יש חץ וקשת!!!!. אוי לא נאנחתי אני לא אצליח ועם כן כנראה הוציא למשהו עין. מה לעשות?!!!. ״הכל בסדר את לא נראת טוב בזמן האחרון״ אמר ניק בדאגה. ״אז אתה אומר שאני מכוערת?!!!״ שאלתי אותו בכעס. כל הכבוד ניק אתה רק מקל על העבודה שלי. בקרוב, בקרוב מאוד אני אחשוב על תוכנית ואז אני יעשה לשנינו טובה. אתה לא תהיה מחויב יותר ותוכל לעשות מה שאתה רוצה. ואני…. אני אגשים את חלומי ואהיה עם מקס האהוב שלי!. ״הלו את שמעת את מה שאמרתי בכלל?!״ שאל ניק בצעקה. ״אתה מוכן לחזור על זה?״ שאלתי אותו בנחמדות. ״אמרתי שאני לא אומר שאת מכוער בכלל פשוט אני חושב שאת לא מרגישה טוב״ אמר .ניק באיטיות. ״הוהוהוהו תאמין לי אתה לא צריך לחשוב עליי ולדאוג לי בכלל. אני יכולה להבין מה אני מרגישה ולדאוג לעצמי בעצמי אז בקשה הסר דאגה מלבך״ אמרתי ברכות. אסור לי להתחיל לריב כי עם ניפרד זה ירא חשוד. לא זה צריך להראות טבעי לחלוטין. חשבתי לעצמי. סידרתי את עצמי ולבשתי מכנסי ג׳ינס קצרות בצבע שחור וגופיה לבנה. על רגלי שמתי נעלי ספורט שהן חיקוי של אולסטאר. הן היו בצבע שחור גם הן. יצאנו לבחוץ ושם חיקה לנו מקס. ״חשבתי שזה יהיה טוב עם הוא יעזור לך כי הדרך למקום האימונים הוא דיי רחוק ברגל.״ אמר ניק ברוגע. ״או.קיי״ השבתי לו. ״מוכנה?״ שאל אותי מקס. הינהנתי ואמרתי בקול מאושר ״כן״. הוא החזיק במותניי והפעם השיב אותי כמו על סוס. חיבקתי אותו מאחורי בטנו. החזקתי אותו רפוי כי לא רציתי להקשות עליו. ״ מידנייט אני מציע שתחזיקי אותי חזק וצמוד עם את לא רוצה לעוף לי מהגב״ לחש לי מקס. הסמכתי וחיבקתי אותו חזק חזק. ״בדיוק״ אמר מקס. התחלנו לדהור הרוח הצחיחה שפגעה לי בפנים הייתה פיצוי על החום הנוראי הזה. ומה שהכי מפצה ואפשר לסלוח על הכל איתו זו הקריבה שלי למקס. שיערו היה קצר אך הריח של האפטרשייב היא כל כך חזק וטוב. כך שנהניתי לחבק אותו ולשאוף את ריחו הנעים, המתוק והא… הא….. ״מידנייט את יכולה לעזוב זה לא היה עד כדי כך מפחיד״ אמר מקס. ״אוי סליחה״ התנצלתי בבושה. ״זה בסדר״ הוא השיב לי. הוא הוריד אותי למטה ואז ראיתי את הצבע השזוף והיפיהייפה שלו. וצבע פרוותו צבע דאן. הצבע האהוב עליי. ״כמה זמן דהרנו?״ שאלתי את מקס. ״חצי שעה בערך״ אמר בעודנו מתקדמים למקום האימונים.״כל כך מהר?!!״ מקס צחק וחיקה עד שהגיע ללכת לצידו. נעצרנו בשטח פתוח ומאוד מוכר. מקס עצר ושאל ״את זוכרת את המקום הזה?״ ״הוא נירא מוכר לי מאוד.״ השבתי לו. ״זה המקום שהתעוררת בו אחרי האימון הראשון.״ הוא השיב לי. ״אה נכון! תגיד מי עם בריג׳ט? היא כבר יצאה מבית החולים?״ שאלתי אותו מודאגת לגביה. ״הה הצחקת אותי מסתבר שאת פגעת בה כל כך קשה עם השיניים הקטנטנות שלך עד סמנתה אמרה שיכך לפחות חודשיים בשביל לרפא רק חצי מהפצעים.״ ״וואו״ אמרתי והמשכנו ללכת. הייתי מאוד גאה בעצמי אחרי הכל על הפעם הראשונה. ועשיתי רושם טוב עשיתי רושם של קשוחה. ״תוכל בבקשה אחרי האימון לבוא איתי לבית החולים? לבקר אותה?״ שאלתי אותו בתקווה שיסכים. ״בטח אשמח לבוא איתך רק ש….. אני לא בטוח היא תשמח לראות אותך.״ השיב לי. ״לפחות להביא לה פרחים ומתוקים. …… מתוך נימוס״ אמרתי. ״או.קיי״. השיב לי הגענו ושמעתי את הצחקוקים של שרה וג׳פרי. למרבה המזל הייתי דווקא עירנית. בחיים לא הייתה מסכימה לפספס את השיעור הזה. ״שלום……
ההמשך יבוא