זאבה שחורה פרק 16

….. ניק משך אותי הצידה, לעבר השיחים. ״לאן אנחנו הולכים?,״ שאלתי אותו, מסוקרנת מנסה לגלות מהוא רוצה לפני שזה יקרה. עצרנו ליד עץ שמן וגדול באמצע היער, ניק התקדם לעברו באיטיות, הוא שם את ידו השמאלית על העץ והסתכל עליי במבט עצוב, לא ידעתי מה להגיד ועמדתי שם, חסרת הבעת פנים, חסרת רגש, חסרת כלום. ״העץ הזה חיי במשך 1,365 שנה, הוא כאן מאז שנולדתי, – אני זוכר בתור ילד קטן הייתי בורח מבית הספר בשיעורי תזונה וכל מה שקשור לקטע אומנותי. תמיד הייתי הולך לפה אף אחד לא ידע על קיומו של עץ זה, ובגלל זה הוא הביא לי שלווה ושקט, הוא היה המחסה שלי ומשהו בלתי נפרד מחיי. ובגלל זה אני רוצה שגם את תכירי אותו והוא יהיה חלק טוב ומשמעותי מחייך״ הוא הסתכל עליי בתקווה והושיט לי את ידו. התקרבתי לניק, הוא התיישב ליד העץ וטפח על מקום לידו. התיישבתי ונשמתי עמוקות. היה חשוך ובגלל זה צרצרים נשמעו, ואור הירח הופיע במלואו, הוא קרן בצע לבן זוהר. משוב הרוח הנעים קריר חלף מהר. וככה ישבנו שם מחזיקים אחד לשני ידיים, בשקט נחים. ניק הסתכל עליי וחייך התקרבתי עליו והוא חיבק אותי חזק, זו הרגשה כל כך טובה, נחתי על חזהו כמה דקות עד שהרמתי את ראשי עליו, לא יכולתי יותר להחזיק את האש הבוערת הזאת, היא רצתה להתפרץ. הרמתי את ראשי לעבר ניק ונישקתי אותו נשיקה גדולה, חמה, אוהבת ומזמינה. הוא השכיב אותי למטה על הדשא המשכנו להתנשק, לטפתי את שערו השטני, ״אני כל כך אוהב אותך״ אמר לי ניק, בתשוקה עזה. ״גם אני אוהבת אותך״ השבתי לו בחיוך. חיכיתי כל הרבה זמן בשביל שנוכל להיות ביחד, וסוף סוף זה קורה, משכתי אותו בחזרה עליי, רציתי. להמשיך להרגיש את שפתיו הנעימות והחמות על שפתיי, הוא חייך עליי חיוך ממיס לב וחזר לנשקי, בוא עמד מעליי, הוא נישק את צווארי בלהט, והחזיק במותניי ומשך את החולצה מהמכנסיים שלי, הוא העביר בי הבזקים מהירים מחשמלים ומדרבנים. ניק השכיל את ידיו מתחת לחולצתי, ״אני כל כך אוהב אותך, עורך רך כמו טוסיק של תינוק״ הרים את מבטו לעניי וצחק. דחפתי אותו מעליי וצחקתי כהוגן. ״אידיוט!!!!!״ אמרתי לו מתלוצצת. ״היי על תשנאי את השחקן!, תשנאי את המשחק״ אמר ניק שוכב כשחולצתו רופפת, מתחת לחולצה היה אפשר לראות את קוביות הבטן שלו, ״מה אתה אומר?!!״ אמרתי לו בציניות. ״מה ששמעת מותק!״ אמר לי בקול מתגרה. ״יואו?!!!. שמעתי נכון?!! הרגע אמרת מותק?!״, ניק הנהן לעברי, ״נו באמת על תיהיה ערס״ אמרתי לו. ״לא אני לא אהיה אל תדאגי לי.״ אמר ניק ומשך אותי עליו ונתן לי נשיכה בתנוך האוזן ואז נשיקה גדולה, רטובה, וארוכה בצוואר. השעה הייתה 8 בערב. ״צריך להתחיל לחזור שלא יחשדו איפה אנחנו״ אמר. מודאג. ״מה אתה דואג,?!! שיחשדו מזה מזיז לנו?״ אמרתי לא מודאגת ולא היה לי איכפת גם עם יתחילו לחשוד. ניק קם על הרגליים ומשך אותי למעלה. ״בואי את אפילו לא יודעת איפה את ישנה״אמר לי ניק בקול משועשע. ״איפה ״ הסתכלתי עליו מחכה למשהו טוב וחלומי. ״את עוד תראי״ החזיר לי משועשע. חזרנו לכפר. היה שקט כולם היו אצליהם בבתים או הרחק מכאן בין הגבעות. הצעירים תמיד מסתובבים שם ומבלים. הגענו לבית של ניק. נכנסנו ועלינו למעלה. הוא פתח לי חדר שם כל הדברים שלי מהבית נמצאים. הייתי בשוק. ״מאיפה יש לך אותם?!!״ רצתי לתוך החדר ובדקתי את הדברים, ״זה העתק שלהם כאן את תישני ״ אמר לי בקול רגוע. ״ומה עם המשפחה שלי הם ידאגו לי!!!״ אמרתי בקול מודאג. על תדאגי הם חושבים שאת בטיול שהבית ספר אירגן ואת כמה ימים בטבע, יש משהיא שמחליפה את מקומך על תדאגי היא כמו אחות תאומה.״ אמר לי ״טוב אבל תדע שאני בוטחת בך״ השבתי לו באזהרה. ״אני יודע״ השיב לי. הוא ניכנס לחדר סגר את הדלת ו……
ההמשך יבוא