ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך פרק 22

נקודת מבט נוי:

"מה אתה עושה פה ועוד איתה? " שאלתי את ליאם כשראיתי אותו ואת לי נשענים על האוטו של ליאם מחכים לי והשתחררתי במהירות מהחיבוק של שקד
"אהה הנה את אני שעה דופק על הדלת ואף אחד לא פותח לי" אמר אושר שהופיע פתאום
"אוקיי אז למה האסיפה הזאת שלא תבינו לא נכון אני מאוד נהנת" אמרתי בציניות. כן אני ילדה צינית מאוד!
""אהה כן ליאם לחץ עלי לספר את כל מה שקרה היום והוא אמר לי שהוא יכול לסדר משהו בשבילכם" אמר אושר
"וואלה" אמרתי והסתכלתי על ליאם
"כן אמממ סליחה שנשקתי את חברה שלך שקד" ליאם אמר לשקד
"ושביל להראות לכם עד כמה אני מצטער הבאתי את לי שתגיד לכם גם משהו" ליאם אמר והסתכל על לי
"כן אני מצטערת שאני מחבלת לכם במערכת יחסים ואתם יכולים לחזור להיות ביחד מבטיחה להפסיק להציק לכם" היא אמרה בחוסר חשק
"מזל טוב עכשיו אתם יכולים להיות זוג נורמאלי" אמר אושר וחיבק אותנו
"חחחח סוף סוף" אמרתי מגחכת
"טוב יאללה ביי" אמרה לי והלכה
"שלום שלום ואל תבואי לי בחלום" אמרתי
"טוב אני גם אלך מצטער על הכל באמת! " אמר ליאם
"רגע אם בא לך אתה יכול להשאר" אמר לו שקד
"לא אני באמת צריך ללכת מזל טוב ולהתראות" אמר ליאם וחיבק אותי ואת שקד ונסע
"למה אתם לא פותחים את הבית שעה אני דופק" אמר אושר
"אושר הרגע הגעתי נראה לך שאני יודעת משו? !" אמרתי לו והלכנו לבית דפקתי כמה פעמים על הדלת ואף אחד לא ענה
"באמת מוזר אבא ודניאל אמורים להיות בבית" אמרתי
"נו אז תקשרי אליהם" אמר שקד
"אתה תקשר לדניאל ואני לאבא סבבה? " שאלתי ובלי לחכות לתשובה חייגתי לאבא שלי אבל הוא לא ענה
"דניאל ענה לך? " שאלתי את שקד
"כן הוא אמר שהוא יצא עם מישהי" אמר שקד
"נו למה אבא לא עונה" מלמלתי וחייגתי שוב והוא לא ענה
"טוב נו אין לך עוד מפתח? " שאל אושר
"לא" אמרתי
"בעצם כן למרפסת שלי בחדר בואו אחרי" אמרתי והקפתי את הבית עד שהגענו למרפסת של החדר שלי
"הייתי אומר שזה קצת גבוהה" אמר אושר
"בקטנה תמיד אני הייתי נכנסת ויוצאת בלי שאבא ידע כשהייתי באה לביקורים בארץ" אמרתי להם
"אז איך עולים? " שאל שקד
"בלי בעיה שמים כיסא שבעזרתו עולים על הגג ואז אתה רץ מהגג הזה בשביל לקחת תנופה וקופץ לגג הזה ואז אתה קופץ תופס את המעקה של המרפסת ומתפס למרפסת" אמרתי
"העיקר שזה בלי בעיה" אמרו שקד ואושר ביחד
"טוב שוששש" אמרתי ושמתי את הכיסא
"את לא רצינית" אמר אושר
"לא דווקא כן" אמרתי ועליתי על הכיסא ותיפסתי לגג
"אתם באים? " שאלתי אותם
"כן בטח" אמר שקד ועלה אחריי
"לא… עדיף שמישהו יקרא לאמבולנס לא? " אמר אושר
"איך שאתה רוצה" אמרתי ורצתי לקחת תנופה וקפצתי לגג השני ושקד עשה בדיוק כמוני
"אוקיי עכשיו הגענו לחלק הקשה באמת " אמרתי
"רגע אז לקפוץ מגג לגג במרחק של שני מטר זה לא קשה? " שאל שקד מופתע
"עכשיו תבין למה" אמרתי לו וקפצתי ותפסתי במעקה החלקלק של המרפסת והתחלתי לתפס מחליקה פעמים אבל לא נופלת והוא עשה בדיוק כמוני
"ואוו וכל זה בשביל להיכנס לבית" מלמל שקד הכנסתי את המפתח בדלת ונכנסתי
"אבא" צעקתי בבית אבל אף אחד לא ענה ירדתי למטה ופתחתי לאושר
"נהנתם? " הוא שאל כשנכנס
"מאוד" אמרתי צוחקת
"חולת נפש! " אמר אושר
"שב בשקט" אמרתי
"מצאתם את אבא שלך? " שאל אושר
"לא לא נראלי שהוא בבית בכלל" אמרתי
"אהה" אמר אושר
"טוב אני הולכת לשתות מים רוצים גם משהו?" שאלתי
"כן תביאי לי קולה" אמר שקד והוא ואושר ישבו על הספה בסלון
"כן גם לי ומשהו בצד לנשנש" אמר ושם רגליים על השולחן
"פשש מישהו מרגיש בבית" אמרתי בזמן שאני הולכת למטבח ושמעתי אותם מגחכים נכנסתי למטבח וראיתי את אבא שוכב חסר הכרה על הרצפה