ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך פרק 20

נקודת מבט נוי:

התעוררתי לצלילי השעון מעורר פקחתי את עיניי בלי חשק קמתי שטפתי פנים צחצחתי שיניים לבשתי חולצה ירוקה של בית ספר שורט שחור ונעלתי נעלי אדידס בד בובה כאלה התאפרתי שמתי עפרון ירוק מסקרה ואודם אדום חלש השפרצתי בושם מלא לקחתי את הפלאפון והתיק וירדתי למטה.
"בוקר טוב" אמרתי ונתתי לאבא נשיקה
"בוקר טוב… נוי תזכירי לי בת כמה את? " אבא אמר
"מביך שאתה לא זוכר אבל 16 וחצי נראלי" אמרתי
"זה אומר שאת יכולה לעשות רישיון לא? " הוא שאל
"נכון כן כן כן בבקשה תגיד שזה מה שאני חושבת שאתה אומר" אמרתי מתרגשת
"את מתחילה ללמוד רישיון" הוא אמר
"יש יש יש " צעקתי מאושרת לקחתי איתי שקית שוקו והתחלתי ללכת לבית ספר.
"היי" אמרו אושר ושקד ונתנו לי נשיקה בלחי
"היוש" אמרתי שמחה
"אז תגיד מה אתה מעדיף להיות נהג מרוצים או נהג שודים?" שאל אושר את שקד
"ואוו איך הגעת לשאלה הזאת? " שאלתי את אושר
"סתם מחשבה של אם אני לא אצליח בבצפר ומהיר ועצבני" אמר אושר ונכנסנו לבית ספר
"אמממ מרוצים" ענה שקד נתתי לו נשיקה והוא הלך לשכבת יא
"גם אני הייתי הולך על מרוצים" אמר אושר
"פחחח ממש לא שודים! " אמרתי ונכנסנו לכיתה
"שושש מי יתן לך בכלל רישיון" אמר אושר וישבנו במקומות שלנו
"היהיהי אני אקבל רישיון ואני אהיה נהגת יותר טובה ממך! " אמרתי לו
"נראה" הוא אמר
"זכור את זה עד שאני אקבל רישיון סבבה? " אמרתי לו
" אין בעיה" הוא אמר והתחילו שעתיים אנגלית סיוט!
~הפסקה~
"סוף סוף נגמר השיעור" אמרתי
"כן יאללה בואי לספסלים" אמר אושר והלכנו לספסלים של י הם מול המחששה ככה אני אוכל לתצפת על שקד שלא יעשה שטויות כשאנחנו בפרידה בכאילו והכל בגלל לי לא שחכתי לה את זה!
"יואו תקשיב חשבתי על זה וצריכים לסדר לך חברה" אמרתי לאושר
"אבל יש לי כבר" הוא אמר
"מה למה לעזעזל לא אמרת לי מה?! מי זאת? " שאלתי אותו מופתעת
"אממממ לין" הוא אמר מהסס
"וואלה מזל טוב איפה היא באמת לא ראיתי אותה שנים" אמרתי לו
"היא עכשיו שבוע בגרמניה אבל בדרך בכלל היא מתחמקת ממך" הוא אמר
"מה למה? " שאלתי לא מבינה
"כי היא שכבה עם אח שלך אם שחכת" הוא אמר
"לא שחכתי אבל שיהיה להם בכיף זה לא ענין שלי" אמרתי
"היי" אמר ליאם שהגיע
"היי" אמרתי ונתתי לו חיבוק
"אהה ותגיד לה שאין לי בעיה עם כלום ושהתגעגעתי אליה" אמרתי לאושר
"בכיף" אמר אושר
"אז תגידי נוי יש לך חבר? " שאל אותי ליאם
"כ…" באתי להגיד כן אבל עצרתי את עצמי כי נזכרתי שאני ושקד בכאילו נפרדנו
"לא" אמרתי
"אההה אוקיי אז אני יכול לעשות את זה" הוא אמר ובלי לשים לב בכלל הוא ריסק את שפתיו על שפתיי ניסיתי להשתחרר ממנו אך הוא החזיק אותי חזק מידי
"לא " אמרתי כשסוף סוף השתחררתי ממנו אפילו שזה היה כמה שניות זה הרגיש לי כמו נצח הסתכלתי סביבי וראיתי את שקד עוזב את המחששה בעצבים

נקודת מבט שקד:

ראיתי את נוי יושבת מרחוק עם אושר. כל הזמן שישבתי ועישנתי במחששה הסתכלתי על נוי.
"הייוש" אמרה לי וישבה עליי
"בייוש" אמרתי ודחפתי אותה ממני
"מה נראלך שאתה עושה? " היא שאלה
"מעיף קרציות" אמרתי וכול מי שהיה במחששה צחק
"זה שאני ונוי נפרדנו לא אומר שאני יצא עם קופות כמוך " אמרתי לה
"היית מת לצאת איתי " היא אמרה
"פחחח הייתי מת את צודקת. עכשיו עופי לי מהפנים את מסתירה לי את הנוף" אמרתי לה והיא והלכה עוד שניה בוכה מהמחששה
"מה אחי נראלי קצת קטלת אותה" אמר אסף סתם ילד שישב במחששה
"מגיע לה שרמוטה מפגרת בלי טאקט אין לי כוח אליה " אמרתי לו והמשכתי להסתכל על נוי מדברת עם אושר בזמן שהיא מחבקת את ליאם. הם דברו עוד קצת והם התנשקו! מה זה ככה היא בוגדת בי אני לא מאמין היה יותר הגיוני שאני אבגוד בה ולא הפוך מה לעזעזל קורה פה. מעכתי את ההסיגריה מתחת לסוליה של הנעל ועפתי מהמחששה עצבני לא רואה אף אחד ממטר …