ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך עונה 2 פרק 14

נקודת מבט שקד:

לא רוצה בסדר אבל לרדת עליי ככה למה מי היא חושבת את עצמה. יצאתי מהחדר של נוי ירדתי לקומה התחתונה ויצאתי לחצר.
"מי בא לו טוב עכשיו מועדון?" שאלתי
"אללה בואו" אמר דניאל נסענו לאיזה מועדון ישר הלכתי לבר ושתיתי כאילו אין מחר. מה שבטוח זה שאין נוי יותר לא רוצה לא צריך יש עוד אלף שירצו! פחחח אמרתי אלף? טעות יש עוד מיליון שירצו! אני אמרתי שאני אוהב הורדתי מהאגו שלי והיא נפנפה אותי מה זה נפנפה ירדה לי על האמאמא ובעטה אותי אז מי לעזעזל צריך אותה?!
"מה אתה עושה?" שאל אותי דניאל
"כלום שותה רוצה לשכוח הכל ולמצוא את עצמי מחר עם מישהי ואם יהיה לי מזל עם מישהן " אמרתי לדניאל קרצתי והלכתי לרקוד עם כמה בנות מאז הזיכרון שלי על הפנים.

התעוררתי בבוקר ומצאתי את עצמי עם שתי בנות. אז כנראה כן שחקתי אותה אתמול בערב. הערתי את שתי הבנות שהיו לצידי.
"אל תדאג אנחנו מתלבשות והולכות" אמרה אחת ככה אני אוהב אותן יודעת איפה מקומן.
"אם אתה רוצה שוב זה המספר" אמרה השניה והביאה לי פתק קטן ושתיהן יצאו. קמתי למקלחת שטפתי פנים צחצחתי שיניים לבשתי בגדים ויצאתי לבית ספר.
"בוקר טוב יכריש" אמר בן
"בוקר טוב" עניתי לו והדלקתי סיגריה
"התכוננת למתכונת בעוד שעתיים? " שאל אותי בן
"לא במה יש? " שאלתי אותו
"במתמטיקה קטן עלייך" אמר
"בטח עכשיו מה אני יעשה בשעתיים האלה? " שאלתי
"אתה תמצא מה לעשות " אמר בן וקם
"מה לאן אתה הולך? " שאלתי אותו
"יש אנשים שצריכים להתכונן ולא גאונים כמוך" אמר בן והלך ובדיוק נכנסה מישהי ומשם אתם כבר יודעים מה קרה…

נקודת מבט נוי:

"אוף משעמם לי" אמרתי לליאם שישב לידי
"גם לי אני מתאבד פה עוד שניה איזה כיתה של מוגבלים! " הוא אמר ודפק את הראש שלו בשולחן
"כי אתה פשוט גאון" אמרתי לו בציניות
"כן אני בכיתה של המצטיינים" הוא אמר
"גם אני שם זה לא אומר שאני גאונה" אמרתי לו
"צודקת עד היום אני לא מבין איך הכניסו אותך לשם" הוא אמר
"שקט" אמרתי ודחפתי אותו בקטנה
"קבלי קטע" הוא אמר ונפל על הרצפה
"איה איה המורה נוי הרביצה לי" אמר ליאם כשהוא קם מהריצפה וכל הכיתה צוחקת
"איה אני חושב שנקעתי את הרגל" הוא אמר והתחיל ללכת כמו מישהו צולע
"נוי תעזרי לו ללכת לאחות ואחרי זה לכי למנהלת" המורה אמרה
"אבל למה? מה אשמתי שהוא עקום?" אמרתי צוחקת
"נוי תעשי את מה שאמרתי לך" צעקה עליי המורה
"ואוו אני צריכה את האוזן שלי" אמרתי לה
"צאי" צרחה המורה ואני וליאם יצאנו מתים מצחוק.
"אידיוט" אמרתי ודחפתי אותו
"אמרת שמשעמם לך לא" הוא שאל
"צודק" אמרתי והלכנו למחששה יושבים שם
"מה קורה דני? " שאלתי את דניאל כשנכנסתי למחששה
"מה את עושה כאן?" הוא שאל מבולבל
"את מה שאתה עושה כאן באתי לעשן " אמרתי מגחכת
"כן רק את מעשנת" הוא אמר בציניות
"כן רוצה לראות שכן?" שאלתי אותו
"קחי" הוא אמר והושיט לי את הסיגריה
"בכיף" אמרתי וקירבתי את הסיגריה לשפתיי הנחתי ותפסתי אותה בין שתי אצבעותיי ושאפתי לבפנים את החומר המסרטן הזזתי את הסיגריה ונשפתי את העשן בלי להשתעל והחזרתי לדניאל את הסיגריה
"וואוו אחי נראלי אחותך נרקומנית" אמר ילד שישב שם
"כן ממתי את מעשנת? " שאל דניאל עצבני והמום
"אני לא זה פשוט עובר בגנים" אמרתי צוחקת
"למה את לא בכיתה? " הוא שאל
"סתם הם עושים חזרה למתכונת ואני כבר יודעת את החומר" אמרתי וישבתי לידו
"זה עדיין לא מסביר איך את בחוץ" הוא אמר והקיף עם ידו את כולי וחיבק אותי. ובדיוק שקד בא מאחרינו ואחריו עוד ילדה שסגרה את הכפתור במכנסיים.
"מקווה שנהנתם" אמרתי בציניות
"אין לך מושג כמה" הילדה אמרה נישקה את שקד והלכה
"מזל טוב חברה חדשה? " שאלתי את שקד
"לא וגם אם כן מה אכפת לך את? " הוא אמר לי פי איזה חוצפן לפני שתי דקות הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ואחרי שניה הוא הולך ודופק את כל העולם ואשתו?!
"צודק לא אכפת לי מקווה שלא האכלת גם אותה שקרים" אמרתי לו
"מה עובר עלייך? " לחש לי דניאל באוזן
"כלום" אמרתי קמתי והלכתי לקצה השני של בית ספר. הלכתי עד שהגעתי לעץ טיפסתי עליו וישבתי על אחד הענפים הוצאתי את הפלאפון מהכיס והתחלתי להתכתב עם ג'ונתן.
"מה הבעיה שלך? " שאל אותי שקד שפתאום הגיע
"אין לי שום בעיה" אמרתי לו סגרתי את הפלאפון הכנסתי אותו לכיס וירדתי מהעץ
"אז מה זה היה שם? " הוא שאל אותי ועמדתי מולו
"כלום פשוט יש לי בעיה עם אנשים שאומרים שהם אוהבים מישהו ואחרי שתי דקות הם הולכים למישהי אחרת" אמרתי לו
"מה אכפת לך את לא רצית אותי" הוא אמר
"אכפת לי כי אתה סתם שקרן" אמרתי לו
"את מקנאה? " הוא שאל
"אני מקנאה פחחח תעורר מהסרט שאתה חי בו" אמרתי לו
"את חולה על הסרט הזה" הוא אמר
"מאיפה נפלת עליי עכשיו אתה? " אמרתי בעצבים
"את רוצה אותי" הוא אמר
"ילד די להיות מתקשה אני לא רוצה אותך" אמרתי לו
"תוכיחי" הוא אמר
"איך בידיוק? " שאלתי אותי
"אממ.. " הוא אמר ובלי שום אזהרה הוא ריסק את שפתיו על שפתיי