ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך עונה 2 פרק 2 ;)

נקודת מבט נוי:

"אעאעאעאעאעאעא" קמתי בצעקה כששכבת זיעה קרה מכסה את מצחי. שוב פעם סיוטים שוב פעם לילה שאני לא ישנה בו כמו שצריך.
קמתי ממטיתי והלכתי לשירותים שבחדר שלי. למזלי אני לבד בחדר ואף אחד לא שומע. נכנסתי לשירותים ושטפתי את פני במים קרירים מקווה שעם המים ישטפו גם המחשבות אבל זה קשה וכואב מידי והמחשבות עדיין שם הזכרונות הכואבים הכל. חזרתי למיטה בוכה מתפרקת מקווה שעם הדמעות יצא גם הכאב אבל שום דבר לא עוזר הכאב הנפשי שם ושום דבר לא מעביר אותו. הסתכלתי סביבי מחפשת אחר משהו להעסיק את עצמי ועיניי נחו על הקופסא שאושר הביא לי. עדיין לא פתחתי אותה היא נשארה באותו המקום על השולחן כתיבה שאצלי בחדר. הלכתי לקופסא וקרעתי בעדינות ממנה את העטיפה. עיניים נפערו כשראיתי את מה שהיה בתוכה מחשב נייד וגלקסי.
"חולה נפש" מלמלתי לעצמי. בין שתי הקופסאות היה פתק.
'נויוש אהובתי חיים שלי כפרה
אוהב אותך מלא מלא וקנינו לך את הפלאפון והמחשב שתמיד תיצרי איתנו קשר אל תשכחי הא. דרך אגב הורדתי לך סקייפ למחשב והכנסתי לך כבר סים לפלאפון ;)
אוהבים מלא מלא אושר ודניאל'
"חולי נפש! " אמרתי. פתחתי את הקופסא של המחשב והוצאתי את המטען הכנסתי אותו לחשמל וחיברתי אותו למחשב ואותו הדבר עשיתי גם בגלקסי. הסתכלתי על השעון קיר והשעה הייתה רק 03:30 בבוקר.
נכנסתי לפייסבוק והסתכלתי על פוסטים של כל מיני אנשים המשכתי לרדת עד שעיני נעצרו על תמונה. תמונה של שקד ולין וכתוב עליה שבוע' עם היפה שלי'. כאילו שעד עכשיו לא כאב לי התחילו לרדת לי דמעות והמשכתי להסתכל על התמונה.
יצאתי מהחלון ורצתי לשירותים ובכיתי. למה למה לעזעזל יש לי מזל כזה חרא?! למה אני לא יודעת לבחור חברים או חברות למה לעזעזל כל מה שהם עושים זה רק לפגוע בי למה לעזעזל הילד הבן זונה הזה היה חייב לשתות ולנסות לאנוס אותי למה אבא היה צריך לעזוב אותי למה?! הסתכלתי סביבי בשירותים ועיני נעצרו על מספרים חדות וגדולות הלכתי לקחתי את המספרים וישבתי על הרצפה כשגבי אל הקיר פתחתי את המספרים והנחתי את הקצה החד על עורי וחתכתי חתך אחד ההרגשה הייתה טובה סוף סוף הכאב הפיזי גבר על הכאב הפנימי. ניקיתי את הדם וחבשתי את היד יצאתי מהשירותים ולבשתי סווטצרט שיחסה שיחביא הכל. ניגשתי לגלקסי ונכנסתי לאנשי קשר היה שם שני אנשים קשר
'אושר החתיך שלי ;)' ו 'דניאל המלך שלי'. אין לי מושג מה השעה עכשיו בארץ אבל למי אכפת אני רוצה לדבר איתם והתקשרתי לאושר אחרי שני צלצולים הוא ענה.
"הלו מי זה? " הוא ענה
"אושר" אמרתי
"נוי זאת את?" הוא שאל
"כן" עניתי לא יודעת למה התקשרתי אבל רציתי לשמוע את הקול שלו
"מה קורה? את מסתדרת שם? מישהו הציק לך? התחברת עם אנשים? מתיחסים אלייך כמו שצריך? דברי כבר!" הוא אמר את הכל במהירות
"אם תיתן לי לדבר תדע הכל" אמרתי לו ונשכבתי על המיטה
"אז דברי כבר" הוא צעק לי באוזן ואני צחקתי. דיברנו מלא זמן עד ששמעתי ילדים מדברים במסדרון.
~תקתוק בדלת~
"אושר שניה מתקתקים בדלת" אמרתי לו בטלפון קמתי ופתחתי את הדלת.
"היי למה את עדין לא לבושה? " שאל אותי ג'ונתן
"למה מה השעה? " שאלתי אותו
"שבע וחצי עוד חצי שעה נסגרת הקפיטריה. " הוא אמר
"וואלה?? אני מתלבשת ואני אבוא" אמרתי לו וסגרתי את הדלת
"אושר תקשיב אני צריכה לסיים נדבר כבר סבבה" אמרתי לו
"בטח ביי " אושר אמר וניתק.
הלכתי לארון ולבשתי שורט ירוק עם גופייה לבנה וקרדיגן ירוק בצבע של השרוט עמדתי מול המראה שמתי שכבת מיקאפ מסקרה עפרון ירוק איילינר סומק ואודם אדום חלש השפרצתי בושם אספתי את השיער לקוקו גבוהה ומתוח ונעלתי נעלי עקב לבנות. לקחתי את התיק כי אין לי במילא מה ללכת לקפיטריה היא נסגרה ממזמן והלכתי לבית ספר.
"ג'ון ג'ון " קראתי לו כשראיתי אותו מרחוק
"היי למה לא באת בסוף? " הוא שאל
"התארגנתי" עניתי
"אהה" הוא אמר
"טוב תקשיב איפה זה י 2 " שאלתי אותו
"אהה זה הכיתה שלי" הוא אמר
"יאיי" עניתי
"טוב תקשיבי את מאחרת בטירוף והמורה הוא רע אכלת אותה בגדול" אמר ג'ונתן
"השנה זה פה" הוא אמר ונכנסנו ביחד לכיתה והוא הלך לשבת במקומו
"כן? " שאל המורה הנחמד
"אני הילדה החדשה נוי פרץ" אמרתי לו
"ולמה איחרת? " הוא שאל
"לא התעוררתי" אמרתי לו
"טוב שבי בסוף הכיתה ליד ג'ונתן וזה פעם אחרונה שאת מאחרת" הוא אמר עצבני
" מישהו פה לא קיבל זיון בלילה" מלמלתי
"מה??" הוא שאל המום
"מי זה ג'ונתן? " שאלתי מיתממת
"אני" צעק ג'ונתן והציל אותי. הלכתי לשבת לידו.
"על היום הראשון מחפשת בעיות? " שאל אותי ג'ונתן
"בטח אני חולה על זה" אמרתי בציניות וצחקנו
"ג'ונתן ונוי אולי ספרו לנו מה מצחיק שכל הכיתה תצחק" אמר המורה
"לא זה בסדר" אמרתי לו והוא חזר ללמד
"בואנה איך אתם סובלים אותו? " שאלתי את ג'ונתן
"אנחנו לא" הוא אמר
"הוא כל הזמן כזה בן זונה? " שאלתי את ג'ונתן
"נוי צאי מהכיתה" צעק המורה
"בואנה אתה חייב לקבל זיון דחוף! " אמרתי לו ויצאתי מהכיתה. יצאתי מהמבנה של בית ספר והלכתי למגרש כדורגל וראיתי את כריס בועט כדורים לשער
"לא יפה להבריז לבד ולא להזמין" אמרתי לו
"אני לא מבריז אני פשוט מחכה שהשיעור הבא יתחיל" הוא אמר
"טוב רוצה אחד על אחד? " שאלתי אותו
"כן" הוא ענה שיחקנו רבע שעה ובינתיים עמדו ילדים מסביב למגרש מסתכלים עלינו. בעטתי מהאמצע והבקעתי.
"תשע אפס" צעקתי שמחה
"טוב נראלי כדאי שנפסיק את ההשפלה הזאת שלך" אמרתי לו
"בואנה ממתי את כזאת טובה? " הוא שאל וניגב את הזיעה שהייתה לו על המצח
"מתמיד" אמרתי לו זרקתי לו בקבוק מים ולקחתי אחד אחר ושתיתי ממנו.
"טוב כולם לבוא לפה" המורה אסף את כל התלמידים שהיו שם ואני הלכתי לשבת על הגבעה שמשקיפה על המגרש כדורגל.
'היא יודעת על פני היא רואה רייקנות את הכל היא שוחכת' הפלאפון שלי צלצל הסתכלתי על הצג והיה כתוב 'אושר החתיך שלי ;) '
"חיים שלי" צעקתי לו באוזן שמחה
"אהבה שליי" הוא צעק לי בחזרה וצחקנו
"את בהפסקה? " הוא שאל אותי
"לא איזה המורה לא סובל אותי הוא הוציא אותי מהכיתה" אמרתי
"פששש גאה בך תמשיכי כך" אמר אושר וצחקנו והמשכנו לדבר עד שנמאס לו ממני והוא הלך לישון. נשארתי לשבת על הגבעה משקיפה על הבנים משחקים כדורגל בלי חולצה ומזיעים.

~כעבור שבועיים~

'איפה את' ג'ונתן שלח לי סמס
'בחוץ למה? ' שאלתי אותו
'בואי לקפיטריה' הוא שלח לי בחזרה. קמתי מהדשא. הגבעה הפכה להיות המקום הקבוע שלי. לקחתי את התיק והלכתי לקפיטריה.
שמתי על מגש פסטה לקחתי פחית קולה וישבתי עם ג'ונתן וסטפני.
"תשמעו משהו מוזר שקורה לי כבר כמה לילות" אמר ג'ונתן
"כן? " שאלנו סטפני ואני ביחד
"אז בלילה בערך בשעות ממש מוקדמות בבוקר אני שומע צעקה מחרידה מחוץ לחדר שמקפיצה אותי וכשאני קם לבדוק מה קרה שורר שקט מפחיד כאילו הכל בראש שלי" אמר ג'ונתן
"וואלה?" שאלתי
"כן את גם אמורה לשמוע אותה החדר שלך ליד החדר שלי" אמר ג'ונתן
"לא, לא שמעתי" אמרתי ודחפתי ערימה של פסטה לפה
"תקשיב ג'ון ג'ון אני צריכה טובה" אמרתי לו
"והיא? " הוא שאל
"אני צריכה שתלמד אותי את כל החומר שאני לא יודעת ואני אשלם לך" אמרתי לו
"סבבה למרות שהייתי עוזר לך גם בלי שתשלמי לי" הוא אמר ולגם מפחית הקולה שלו. סיימנו לאכול ואני וג'ונתן עלינו לחדר שלי ולמדנו עד השעה עשר בלילה.
"וואי אני עייף מת" אמר ג'ונתן
"אז לך לישון" אמרתי וסגרתי את הספרים ואספתי את כל הדפים בערימה אחת
"טוב ביי" הוא אמר
"ג'ון ג'ון באמת התגעגעתי אלייך ותודה על הכל! " אמרתי לו ונישקתי אותו בלחי. הוא יצא מחדרי נכנסתי להתקלח יצאתי לבשתי סווטצרט גדול וטייץ שחור אספתי את שערי לקוקו ונכנסתי לישון.
"אעאעאעאעעעאעעאעא" צעקתי והתעוררתי מהסיוט שלי ושכבה של זיעה מכסה את מצחי. זה כבר רגיל אצלי כל לילה אני מתעוררת בצעקה ומזיעה מסיוטים שונים שלא מפסיקים ואני קמה לשירותים וחותכת כי ככה יותר קל לי. מבחוץ אני לא מראה כלום אני ממשיכה לחייך ולשמוח אבל מבפנים קשה לי מידי. וכמו בכל לילה הייתי בדרכי לשירותים לחתוך את הבעיות
~תקתוק בדלת~
"נוי פתחתי לי עכשיו! " שמעתי את קולו של ג'ונתן מחוץ לחדרי לא זזתי ולא עשיתי כלום בתקווה שהוא יחשוב שדימין.
"נוי אני יודע שאת ערה" הוא אמר שיניתי את דרכי מהשירותים לדלת ופתחתי לו…..