ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך עונה 2 פרק 5

נקודת מבט נוי:

"מזל טוב" שמעתי קול מאחוריי ומאחוריי אושר כשאנחנו מתנשקים. התנתקנו והסתכלתי מי זה וזה היה שקד.
"תודה" אמרתי מחייכת
"בן זונה" מלמל שקד ויצא
"שקד" קראתי לו נאנחת לא יודעת למה קראתי לו בכלל והוא המשיך ללכת.
"שניה אני חוזרת" אמרתי לאושר מחייכת והוא חייך לי בחזרה והנהן. יצאתי מחדרי והלכתי אחרי שקד
"שקד" קראתי לו
"מה? " הוא עצר ושאל. התקרבתי אליו שנדבר פנים מול פנים.
"אני ואתה כבר לא בי…" התחלתי להגיד אך הוא עצר אותי בנשיקה
"תעזוב אותי" אמרתי לו בזמן שאני דוחפת אותו הוא תפס לי היד
"לא רוצה" הוא אמר ונישק אותי בכוח
"תעזוב אותי בבקשה" אמרתי לו בוכה זה העלה לי זיכרונות שאני לא אוהבת להיזכר בהם. מאז אותו רגע הכל היה לי מעורבב הקולות הכל ראיתי ששקד עוזב אותי אושר מרביץ לו ומאז ראיתי הכל שחור והתעלפתי.

נקודת מבט אושר:

"תעזוב אותה" אמרתי לשקד שנישק את נוי בכוח והיא בוכה מתחננת אליו שיעזוב אותה. הוא לא הקשיב התקרבתי אליהם תפסתי את שקד בכוח והעפתי אותו מנוי והתחלתי להרביץ לו. הסתובבתי בחזרה לנוי וראיתי אותה מעולפת.
"נוי" קראתי ורצתי אליה היא לא הגיבה. שמתי את אצבעותיי על הצוואר שלה ובדקתי אם יש לה דופק. היה לה דופק והיא הנשמה בקצב אחיד. הרמתי אותה ולקחתי אותה לחדר שלה משכיב אותה על המיטה שלה מכסה אותה ומחכה שהיא תתעורר שוב. ישבתי על הספה שבחדר של נוי וחכיתי שעתיים.
"נוי" קרא דניאל ונכנס לחדר שלה
"למה היא ישנה? " שאל דניאל וסיפרתי לו מה שקרה
"אתה בטוח שלא צריך ללכת לבית חולים? " שאל דניאל
"כן בטוח! " אמרתי לו והוא ישב לידי מחכה שהיא תתעורר

נקודת מבט נוי:

התעוררתי בבוקר והרגשתי סחרחורת קלה. הסתכלתי סביבי וראיתי את דניאל ואושר ישנים ביחד על הספה שאצלי בחדר. לקחתי את הפלאפון שלי צלמתי אותו ורצתי בשקט למטה לקחת כדור נגד כאב ראש. נכנסתי למטבח הוצאתי כדור מילאתי לי כוס מים ושתיתי את הכדור.
"נוי" שמעתי קול מאחוריי
"מה? " שאלתי והסתובבתי
"אני ממש מצטער על הכל אתמול" אמר שקד
"זה בסדר" אמרתי לו ושתיתי את כל המים שהיו בכוס
"לא זה לא יצאתי בן זונה ואני מקווה שתסלחי לי" הוא אמר. את האמת איך שהוא אמר באמת ריחמתי עליו
"זה בסדר סלחתי" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק קטן.
"בהצלחה עם אושר" הוא אמר
"תודה… בהצלחה עם לין" אמרתי לו
"מה על מה את מדברת? " הוא אמר
"אתה ולין לא ביחד? " שאלתי
"לא" הוא ענה
"וואלה.. " אמרתי מהרהרת ועליתי בחזרה לחדר ואושר בידיוק יצא מהשירותים.
"בוקר טוב" אמרתי
"בוקר טוב" ענה
"אז לא יצא לנו לדבר" אמרתי לו
"כן אני יודע" הוא אמר
"אז חברים? " שאלתי אותו
"איך שבא לך" הוא אמר
"אני מאוד רוצה" אמרתי והשפלתי מבט. הוא תפס מסנטרי והרים את ראשי
"גם אני" הוא אמר ונתן לי נשיקה קצרה על השפתיים
"יש משהו שאתם רוצים לספר לי? " שאל דניאל ואני ואושר התנתקנו אחד מהשניה
"אנחנו ביחד" אמר אושר ונתן לי נשיקה על הלחי
"מזל טוב" הוא אמר וחיבק את שנינו

~אחרי יומיים~

נקודת מבט שקד:

"תעביר תעביר לי תנרגילה" אמרתי לחנג' שישב לידי
"טוב" הוא אמר לקח שחטה אחרונה והעביר. לקחתי שאיפה גדולה והוצאתי הכל הסתכלתי סביב המחששה וראיתי את אושר ונוי צוחקים ומתנשקים.
"כואב מה? " אמר בן וצחק
"אל תדאג אם היא לא שלי היא לא של אף אחד" אמרתי
"מה תעשה תפריד ביניהם" אמר
"אם צריך כן" אמרתי…