ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך עונה 2 פרק 8

נקודת מבט אושר:

התעוררתי בבוקר ונוי הייתה לצידי היא הייתה נראית כל כך יפה ושלווה. קמתי בזהירות מהמיטה ונכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ושטפתי פנים. יצאתי מהמקלחת והלכתי בשקט לשידה לקחת את הפלאפון. הסתכלתי על התאריך 31/4 אני יודע שיש משהו אבל אני לא זוכר מה. הנחתי את הפלאפון וירדתי לקומה התחתונה וכל הזמן אני מנסה להזכר מה יש בתאריך. נכנסתי למטבח וחיממתי את המים.
"בוקר טוב" מלמל לוטן שירד למטה
"בוקר אור" עניתי לו ושמתי כפית סוכר וכפית קפה לתוך כוס. שפחתי את המים החמים וערבבתי עם כפית.
"רוצה גם? " שאלתי את לוטן בזמן שאני מוציא את החלב מהמקרר ובודק את התאריך.
"אני יודע מה יש היום" אמרתי שמח
"מה? " שאל לוטן
"היומולדת של התאומים ועכשיו הם גם יכולים לנהוג בלי מלווה יותר" אמרתי מאושר
"וואלה שיט ולא עשינו להם כלום" אמר לוטן הסתכלתי על השעון השעה רק שש וחמישים.
"רוץ למעלה ותכבה את השעונים המעוררים של נוי ולוטן ותעיר את אמא שלך" אמרתי ללוטן והוא הלך לעשות את מה שאמרתי לו. הוצאתי מהארון מטבח בלונים והתחלתי לנפח אותם. אחרי חמש דקות אמא של לוטן ולוטן ירדו למטה.
"אני אלך להכין להם ארוחת בוקר" אמא של לוטן אמרה ונכנסה למטבח הקטן איפה שיש את הגז והכל. ולוטן התחיל לעזור לי לנפח. אחרי חצי שעה סיימנו לנפח 100 בלונים שכיסו את כל הקומה התחתונה.
"אמא סיימת? " שאל לוטן את רותי אמא שלו
"כן כבר באה" היא צעקה בחזרה אחרי שתי דקות היא התחילה להניח על השולחן פנקיקים ומילקשייק תות בננה שהיא עשתה
"אבל מה עם העוגה?? " שאל לוטן
"אני לעומתכם נזכרתי אתמול שיש להם יומולדת" אמרה רותי וחזרה עם עוגה גדולה
"טוב יאללה נלך להעיר אותם בסטייל? " שאל אותי לוטן והביא קנקן של מים קפואים עם קוביות קרח בפנים
"אני על שקד אתה על נוי למה אני עדיין רוצה שהיא תשאר חברה שלי" אמרתי
"חחח סבבה" אמר אושר מגחך עלינו לקומה העליונה וכל אחד התפצל לחדר השני נכנסתי לחדר של דניאל
"שלוש ארבע ו…" ספרתי לעצמי ושפכתי עליו את כל הקנקן
"אעאעאע יחתיכת בן של זונה כוס של האמאמא שלך הצולעת &@#!?*&#!@*~צנזור~&$%#?*!#& אני יזין אותך מכות!!!" צעק דניאל ואני ברחתי למדרגות
"שפכת? " שאלתי את לוטן מת מצחוק
"כן" הוא אמר נקרע מצחוק
"לוטן בוא לפה!" "אושר בוא לפה!" צעקו נוי ודניאל ביחד ויצאנו מהחדרים שלהם
"רוץ למטה" אמרנו לוטן ואני ביחד רצנו למטבח ועמדנו ליד רותי שגיחכה
"מה לעזעזל חשבתם לעצמכם?! " שאלה נוי
"היום יום הולדת היום…" התחלנו לשיר להם
"על הזין שלי יומולדת אני יהרוג אותך!" צעק דניאל לי
"בידיוק לוטן אתה מת! " צעקה נוי
"מספיק" צעקה רותי וכולנו שתקנו והסתכלנו עליה מופתעים
"לכו להחליף בגדים ובאו לאכול" היא אמרה וצחקנו על המראה של שקד ונוי. הם עלו החליפו בגדים וירדו בחזרה לאכול.
"אז לאן הולכים היום? " שאלתי
"נראלי נלך נשב במסעדה ונאכל" אמר דניאל
"קבענו היום בתשע?" שאל לוטן
"זורם לי" אמרה נוי

נקודת מבט נוי:

לבשתי סקיני גינס שחור גופיה לבנה ומעליה גקט חצי בצבע וורוד ונעלתי נעלי עקב וורודות. שמתי מייקאפ צללית לבנה נצנצים איליינר מסקרה סומק עפרון שחור ומרחתי אודם אדום. השפרצתי בושם ושמתי על עצמי את השרשרת זהב שלי.
"נוי אפשר להיכנס" טקטק לי אושר על הדלת
"בטח" עניתי לו והוא נכנס
"מזל טוב יפה שלי" הוא אמר לי בפעם השמונים היום
"תודה" אמרתי וחייכתי אליו
"איך" שאלתי ועשיתי לו סיבוב
"מושלמת כמו תמיד" הוא אמר ונתן לי נשיקה
"אבל את תהיה יותר מושלמת עם זה" הוא אמר והוציא קופסא קטנה מהכיס.
"וזה? " שאלתי אותו
"תפתחי תגלי" הוא אמר ונתן לי את הקופסא. פתחתי את הקופס והיה שם שרשרת שהיה עליה חצי לב
"ותן לי לנחש אצלך החצי השני" אמרתי מגחכת
"חחח כן" הוא ענה לקח את השרשרת מידי ושם אותה עליי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק את הצוואר שלי
"אני אוהבת אותך" אמרתי הסתובבתי ונישקתי אותו
"יאללה יוצאים? " הוא שאל
"כן" עניתי
"קחי" הוא נתן לי את המפתחות של האוטו
"אתה יודע שעדיין יש לי מלו…. " והתחלתי להגיד אבל הוא קטע אותי
"הוא נגמר" אושר אמר
"ישש! אז בוא" אמרתי וירדתי שמחה למטה כשאושר הולך מאחוריי. יצאנו לבחוץ ועליתי על המכונית של אבא התנעתי אותה יצאתי מהחנייה ברוורס והתחלתי לנסוע. הגעתי לרמזור ועצרתי הרמזור התחלף לירוק והתחלתי לנסוע ופתאום מכונית פגעה בנו.
"אושר" אמרתי וחפשתי אותו במבטי וראיתי אותו שוכב על הכביש סביב שלולית דם.
"אושר!" צעקתי הכי חזק שלי הוא ניסה לזוז טיפה אך לא הצליח לו הוא ניסה להגיד משהו אבל לא שמעתי כלום הצבעים התערבבו לי ראיתי ופתאום שחור והתעלפתי .