ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך עונה 2 פרק 10

orz16 27/11/2013 15 תגובות

סורי שלא העליתי מלא זמן פרק פשוט הייתי בבית חולים מאושפזת ):
אז ממש שמחתי לראות את התגובות שלכם שברתם שיא :)
ומקווה שתאהבו את הפרק :)

"אושר" אמרתי שמחה
"כן איך ידעת איך קוראים לי? " הוא שאל
"מה אתה צוחק עליי?! " שאלתי מופתעת
"לא בכלל לא מי את?" הוא שאל
"רציני? " שאלתי
"כן לאיית לך את זה? " הוא שאל
"אני נוי הייתי חברה שלך" אמרתי לו
"חחח מצחיק נו עכשיו ברצינות מי את באמת? " הוא שאל
"אני רצינית" אמרתי עוד שניה בוכה

נקודת מבט נוי:

אושר הסתכל עליי לא ידע מה להגיד
"הו נוי אני רואה שחזרת אלינו אני שמחה שאת ואושר בריאים" המורה אמרה
"לא לא את לא רואה טוב" אמרתי ויצאתי מהכיתה והתחלתי לרוץ לכיתה של דניאל נכנסתי בלי לדפוק
"נוי חזרת" אמר מאיר המורה למתמטיקה מחייך הוא מהמורים שזורמים
"כן" מלמלתי וחיפשתי במבט שלי את דניאל
"בואנה יחתיכת דפוק למה לא סיפרת לי?!" שאלתי אותו לא מעניין אותי שכל הכיתה מסתכלת עלינו ואני עושה פאדיחות
"אז גילית" הוא אמר
"גיליתי?! יצאתי ילדה מטומטמת! " צעקתי עליו
"נוי עם כמה שאני אוהב אותך אני צריך ללמד אותם" אמר המורה
"בכיף אני לוקחת את דניאל איתי" אמרתי מחכה שדניאל יאסוף את הדברים שלו ונצא
"לא"מאיר המורה אמר
"אני לא שאלתי אני הודעתי" אמרתי למאיר תפסתי את דניאל מהחולצה בחוזקה ומשכתי אותו מחוץ לכיתה
"אני לא מאמינה שעשית לי את זה! אני לא מאמינה שלא סיפרת לי! " צעקתי עליו
"את צודקת אבל מה את מצפה ממני לעשות הא?! מה להגיד לך כשאת מתעוררת נוי החבר שלך שכח ממך והמשיך עם אחת אחרת שתי שניות אחרי שהוא התעורר?!?!" הוא צעק עליי לא ידעתי מה להגיד הסתכלתי סביב וקלטתי את אושר יושב על המקלט לידנו

נקודת מבט אושר :

"אני נוי הייתי חברה שלך" היא אמרה וראו את העצב על פניה
"חחח מצחיק נו עכשיו מי את ברצינות" אמרתי לה זה לא הגיוני שהיא חברה שלי אם לי אמרה לי את אותו הדבר והיא זאת שהייתה לידי כשהתעוררתי
'"אני רצינית" היא אמרה עוד שניה בוכה
"הו נוי אני רואה שחזרת אלינו אני שמחה שאת ואושר בריאים" אמרה המורה
"לא לא את לא רואה טוב" הילדה שכנראה קוראים לה נוי אמרה ויצאה מהכיתה לא הבנתי ממה שקורה כאן בשיט חזרתי אתמול לבית ספר ואני פאקינג לא מבין כלום ממה שהולך סביבי
"אני צריך ללכת" אמרתי למורה ויצאתי עם הדברים שלי והלכתי לשבת על מקלט שמשקיף על כל הבית ספר. פתאום ראיתי את נוי מושכת אחריה ילד ומושיבה אותו על הספסל.
"אני לא מאמינה שעשית לי את זה! אני לא מאמינה שלא סיפרת לי! " נוי צעקה על ילד
"את צודקת אבל מה את מצפה ממני לעשות הא?! מה להגיד לך כשאת מתעוררת נוי החבר שלך שכח ממך והמשיך עם אחת אחרת שתי שניות אחרי שהוא התעורר?!?!" הוא צעק עלייה בחזרה. היא הסתכלה סביבה לא ידעה מה להגיד ומבטה תפס את מבטי
"אני יכול להסביר כמעט הכל אם אתם תסבירו לי כמו שצריך" אמרתי וירדתי מהמקלט
"שוט " אמר הילד
"טוב אז התעוררתי לפני שבוע וחצי וההורים שלי היו לידי שיחררו אותי הביתה ולפני יומיים באה אליי לי ואמרה שהיא הייתה חברה שלי לפני התאונה והכל והחלטנו שאם התאהבתי בה פעם כנראה אני יצליח להתאהב בה שוב ובגלל זה אנחנו ביחד… ועכשיו ספרו לי מה כנראה באמת קרה" אמרתי והסתכלתי עליהם
"אז דבר ראשון לפני הכל אני הייתי חברה שלך" אמרה נוי
"כן נראה לי שהוא כבר הבין את זה" אמר הילד
"דניאל שתוק" אמרה נוי לילד שכנראה קוראים לו דניאל
"אני אשאיר אתכם לבד" אמר דניאל והלך
"אוקיי אז אני אספר לך הכי בקצרה את ההסטוריה שלנו. " אמרה נוי היא לקחה נשימה עמוקה והתחילה לדבר
"אז היינו ידידים ממש טובים היה לי חבר שבגד בי ובאותה תקופה אבא שלי מת וגם ניסו לאנוס אותי אז טסתי לארצות הברית אחרי חודש אתה באת ועשית לי הפתעה וגילית שאני חותכת והחלטת שאני אחזור איתך לארץ ואז במסיבה לכבוד החזרה שלי הפכנו להיות זוג והגנת עליי והיית חבר מושלם ולפני חודש היה לי יומהולדת ונסענו לחגוג ונכנס בנו נהג שיכור והייתי בקומה חודש והתעררתי לפני שבוע" היא אמרה עם דמעות בעיניים
"ואוו אני ממש מצטער שאני לא זוכר את זה" אמרתי ונתתי לה חיבוק לא יודע למה פשוט הרגשתי שזה הדבר הנכון היא שמה את ראשה על החזה שלי ופשוט בכתה
"אני ממש מצטערת שאני ככה" היא אמרה קמה מהחזה שלי וניגבה את הדמעות
"זה בסדר" אמרתי לה משחק עם השרשרת שיש לי על הצוואר מתחת לחולצה
"אפשר רגע" היא אמרה והוציאה בזהירות את השרשרת מתחת לחוצה שלי ואז הוציאה גם היא שרשרת שהוחבאה מתחת לחולצה וחיברה את שני החלקים שחיברו את השרשרת ללב
"אני בטוח שהיינו זוג מושלם" אמרתי וחייכתי אליה
"ותמיד אפשר לנסות שוב" אמרתי והיא חייכה חיוך קטן
"אם אתה לא רוצה אתה לא חייב" היא אמרה
"מי אמר שאני לא רוצה וגם הרופא אמר שאני צריך לחזור לחיים הקודמים ולאט לאט הזיכרון שלי יחזור" אמרתי ספק מנסה לעודד אותה ספר מנסה לעודד אותי.
"טוב" היא אמרה וחייכה חיוך ענק
"אז רוצה להבריז מהיום הזה או להשאר ולראות איך כולם מדברים עלייך? " שאלתי אותה

נקודת מבט נוי:

"אז את רוצה להבריז מהיום הזה או להשאר ולראות איך כולם מדברים עלייך? " הוא שאל אותי
"אממ מה אתה חושב?" שאלתי אותו וקמתי בחיוך מושיטה לו את היד
"להבריז" הוא אמר תפס ביד שלי וקם
"לאן? " שאלתי אותו
"לים?" שאל אותי
"טוב אז נעבור בבתים נקחג בגד ים ונסע לים" הוא אמר
"יש לי בלוקר בשביל שנינו" אמרתי לו
"אני לא אשאל אפילו למה" הוא אמר מגחך לקחתי את הבגדי ים שלנו מהלוקר ונסענו לים ישבנו על החול והשלמתי לו את כל מה שהוא שכח
"את באה למים? " אושר שאל
"האחרון שמגיע לים הוא ביצה סרוחה" אמרתי לו קמתי מהר מהמגבת ורצתי לים ואושר אחריי. אושר תפס ביד שלי והמשכנו לרוץ לים ופתאום נפלו ככה שאני מתחת לאושר ואנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים.
"אז מה ממשיכים כמו בסרטים הקיטשיים שבהם אנחנו מתנשקים או שקמים ושוחכים מזה? " שאלתי
"אני בעד החלק הראשון" הוא אמר ונישק אותי התנתקנו החזקנו ידיים ונכנסנו למים. אחרי מלא זמן התחיל להחשיך.
"בואנה אני רעב מת את רוצה לאכול? " שאל אושר
"כן למה לא" אמרתי לו אספנו את הדברים שלנו והלכנו לאכול במסעדה. ישבנו והתחלנו לאכול.
"אושר מה אתה עושה כאן כול היום אני מתקשרת אלייך ואתה לא עונה" אמרה לי שהופיעה פתאום
"אהה כן שחכתי להגיד לך זה נגמר בינינו" הוא אמר בפה מלא והמשיך לאכול
"אבל אושר" היא אמרה בקול הצפצפני שלה
"אבל חבל" הוא אמר
"אתה עוזב אותי בשבילה?! " היא שאלה
"לא אני עוזב אותך כי את זונה" הוא אמר לה והיא והלכה ואנחנו המשכנו לאכול. סיימנו לאכול שילמנו ונסענו חזרה לבית.
"תודה על היום הזה" אמרתי לאושר
"בכיף מתי שבא לך" הוא אמר התקרבתי לתת לו נשיקה בלחי אבל הוא סובב את הראש ויצא בפה ואושר זרם עם הנשיקה…