ורד קוצני 2~
"מה עשיתי ?" שאלתי כולי המוממה אני כרגע ראיתי אותו במעלית בחיי שלא ראיתי אותו לפני אני בטוחה בזה אחרת הייתי זוכרת אותו מאוד.
" אני לא מסכים לזה סבא , אתה לא יכול לעשות את זה בכוח צריך את שני הצדדים. "
אמר ליאם שמבטו אומלל ונוטה לבקשת רחמים.
" אני מצטער זה הנדר" ענה מר פאץ׳ כשהוא מביט בנכדו מנסה לגרום לו לחייך בזמן שאני מרגישה כמו גלגל שלישי שלא מבין מה רוצים מימנו.
"אתם יכולים לדבר איתי אולי , אני רוצה להבין מה קורה פה!" עניתי כשטון קולי עולה זה כבר העלאה לי את העצבים.
"בואי כנסי איתי למשרד ואתה ליאם לך לבית תנוח תחשוב על זה יותר טוב" אמר תפס את ידי ולקח אותי לעבר משרדו.
הכל הייה נראה ריק חסר תמונות כל הקירות צבועים בצבע לבן הכל פשוט חסר חיים , מר פאץ׳ שם לב לאן נוטה מבטי וחייך עליי.
"נכון הכל ריק אני אחריי שיפוצים במשרד ולא הספקתי לקשט אותו" ענה עם חיוך רחב לרגע חשבתי שהוא קורא מחשבות הרי איך זה הגיוני שידע מה חשבתי בדיוק. " בבקשה תישבי" אמר בנימוס רחב.
" הייתי מאוד שמחה לשוחח איתך על נושאים אחרים אבל לא עכשו בואו נגיע לעניין למה באתי לפה?" כבר לא הייתי מאופקת אני חייבת לדעת מה קרה כל ראשי מסוחרר ובא לי כבר לחזור הבייתה למקלחת חמה ולישון, כל היום הזה עשה לי רק רע.
" אמממ אני לא יודע איך להתחיל" ענה כשפניוו מבוישות אני יודעת שאחרי משפט כזה צריך לברוח כי אחרת נופל כל הבומבה אבל כמו כל אדם רגיל הסתקרנתי יותר ורציתי לדעת עוד יותר על מה מדובר.
" תתחיל מהתחלה!" עניתי
" טוב כמו שאת יודעת אני וסבא שלך היינו חברים אבל לפני היו בינינו הרבה מחלוקות שהיו בנוגע לחיים וטרטורייה אבל בסופו של דבר סיימנו עם זה והייה בינינו הסכם. "
הבטתי בו כשאוזני מורכזות היטב ומוחי פועל ומנסה להבין איך כל מה שאמר כרגע קשור אליי.
" הסכם הוא שהנכד הראשון שהייה לבית משפחתי והנכדה הראשונה שלו היו ביחד , באותה תקופה זה הייה סתמי חשבנו שנינו שבחיים זה לא יקרה אבל כמו דפוקים נדרנו נדר ונדר תמיד חייבים לקיים. " עכשו הבנתי לאן הולך הכיוון בדבריו.
" ומה זה קשור אליי?" שאלתי כשמוחי עדיין מנסה לעקל את מה שאמר עכשו.
" את הנכדה הראשונה וליאם הוא הנכד הראשון שלי " התחלתי להבין מה הקטע אני וליאם !!!! אויי לא לא לא אין מצב זה לא קורה לי קומי רוז קומי את סתם חולמת קומי.
קמתי מהר מהכיסא כשכל גופי מסוחרר ממה ששמעתי עכשו אאני פשוט המומה הכל כאן לא הגיוני בגלל זה הוא אמר שהכל בגללי אווחח עיני התחילו לראות שחור ודבר האחרון שזכרתי הוא שנפלתי וזרועות חזקות תפסו אותי והניחו אותי על הריצפה.
תגובות (0)