ופל לימון

זכריה עצר לקנות ופל לימון עם טעם חמוץ-מקולקל לפני שהוא בא אליי הביתה. ביקשתי בפירוש שיקנה את הלואקר כי הם יותר יוקרתיים ויותר טעימים אבל מה כבר אפשר לצפות ממנו.
הוא גם ככה חיסל חצי מהחבילה בדרך אליי אז לא הייתי צריכה לשקר לו שזה הדבר הכי טעים בעולם ולהקיא את הוופלים בזמן שהוא לא מסתכל.
לזכריה יש טעם נורא, בהכל. וגם אם תוסיפו עליו את כל המלח שבעולם הוא ישאר תפל.
ביום הזה כשנסענו לאילת הייתי צריכה לסבול את דודו אהרון ארבע שעות כי מי שנוהג אחראי על המוזיקה לפי ספר החוקים שלא קיים.
אני לא יודעת איך בחרתי דווקא אותו, והוא דווקא אותי.
אם הייתי צריכה לנחש את מי הוא יבחר הייתי כנראה מנחשת וופל לימון. ואני הייתי בוחרת רוסי עם עיניים כחולות.
אבל הוא תימני ואני לא ופל לימון וכנראה שככה יצא.
היום כשהתבוננתי בעיניו החומות ראיתי ניצוץ כזה שאפילו מנוע בנזין לא יכול ליצר.
והאמת שהוא לא כזה תפל כמו שחשבתי.