"ומה יקרה לי ביום שבו אנחנו ניפגש" פרק 13 חלק א'

נ.מ אור
הגענו לאביב ודור בא לדפוק על הדלת
"אה אה אה מה אתה עושה?"
"דופק על הדלת (?)"
"מה אתה חושב שלבת דודה שלה שהיא גם החברה הכי טובה שלה אין מפתח לבית שלה?"
"או-קי…" הוא אמר ופתחתי את הדלת
ראינו את שגב ואביב מתנשקים בלהט מטורף
"היי אנחנו מפריעים?" דור אמר
"למה אתה מטומטם?" אמרתי בחצי צעקה שקטה והם קמו מבוישים ומסמיקים קצת
"אוו מתוקים , תירגעו לא ראינו כלום" הרגעתי אותם
"טוב זה לא שהיה מה לראות…סך הכל נשיקה" אביב אמרה
"כן…נשיקה..טוב שגב אני יכולה לדבר איתך שנייה" אמרתי
"בטח" הוא אמר ויצאנו למרפסת של המטבח…שגב מתכנן לאביב הפתעה ליום ההולדת שלה והוא רצה להראות לי אותה..

נ.מ דור
שגב ואור הלכו למרפסת ונשארנו אני ואביב והייתה שתיקה קצרה ושנינו ניסינו להתחמק אחד מהשנייה
"אוי שיט שכחתי לשים בושם אני עולה רגע"
"אני חייב להשתין איפה השירותים פה?" אמרנו יחד
"אמממ..למעלה מצד שמאל" היא אמרה ועלתה למעלה במהירות ואני אחריה

נ.מ דקל
חיכיתי ללורן מתחת לבית . שעה עד שהיא יורדת אחריי 5 דקות בערך היא ירדה
"וואו"
"אתה קרצייה" היא אמרה וסגרה את הדלת של האוטו
"היה שווה לחכות" אמרתי בחיוך והיא חייכה
"אני אוהבת אותך מכוער" היא אמרה ונישקה אותי
"אני מכוער?" אמרתי בכעס מזויף
"מאוד" היא אמרה וצחקה.
הגענו לאביב הדלת הייתה פתוחה
"בייבי אני עולה לשירותים רגע" היא אמרה
"איו בעיה"

נ.מ לורן
עליתי לשירותי ו..נו , לא שוב.
"אתה מעצבן!"
"ואת דפוקה"
"תסתמי קצת"
"יואו שתוק"
"תפסיקו לריב טמבלים! אינעל הראש שלכם סתמו" אמרתי בעצבים , לא יכולה לשמוע אותם כבר
"טוב שלא יתקרב" אביב אמרה , גלגלה עיניים לדור ונכנסה לחדר ואני ישר נכנסתי לשירותים , לא יכולתי להתאפק יותר

נ.מ אביב
ברחתי למעלה ודור עלה אחרי תפס בידי , הכניס אותי לחדר , הוא נכנס אחריי וסגר את הדלת
"דור דיי צריך לשכוח ממה שקרה , לא משנה כמה כואב זה יהיה" אמרתי והוא רק התחרפן יותר
"לא יכול." הוא אמר תפס בפניי ונישק אותי נשיקה סוחפת וכואבת (נפשית) כך ששנינו בכינו בה
"דור , דור , דור נוו" אמרתי תוך כדי הנשיקה
"אני אוהב אותך אביב , אני לא יכול לאבד אותך או לחכות יותר"
"גם לי זה כואב דור , תאמין לי , נו אבל , א…אי אפשר נוו"
שמענו צעדים במדרגות ודור יצא ועשינו את עצמנו רבים
"…………………………………..טוב שלא יתקרב" אמרתי ונכנסתי לחדר ולורן נכנסה לשירותים אז דור נכנס לחדר שלי
"פוו זה היה קרוב" אמרתי והרגשתי הקלה , הסתכלתי עליו , הוא חייך אלי , לא יכולתי שלא להסמיק , נשיקה של שגב לא מגיעה לחיוך של דור,,,לפחות בשבילי..אז התנשקנו..שוב , שמענו צעדים זאת שוב הייתה לורן , דור התחבא מתחת לשולחן ולורן עברה.
זה בלתי נמנע . אסור לנו להישאר לבד , אסור!

נ.מ שגב
לקחתי את אור לצד להראות לה את מה שאני מתכנן לאביב ליום הולדת שלה
"נו נו נו תראה כבר אני סקרנית"
"חחחחחחחח טוב תירגעי לחץ"
הראיתי לה מתנה שראיתי ואני רוצה לעשות לה , זה היה פאזל של לב גדול עם תמונה של זוג מתנשקים
"רגע לא כתוב כלום על הפאזל…אתה הולך לכתוב לה משהו על הפאזל נכון?"
"בטח…'אהבה כמו שלנו אי אפשר לפרק'"
"הופהההה אהבתי"
"כן ואני ממלא לה גם את החדר במלא בלונים גם הליום וגם רגילים ומפזר לה על המיטה עלי כותרת יבשים כאלה וברכה וקיצור את עוזרת לי"
"וואו תגיד גם דור משקיען ככה?"
"וואלה מצטער אבל לא…הרבה זמן לא ראיתי אותו משקיע ככה" אמרתי וראיתי שההתלהבות שלה הולכת ויורדת…אני לא יודע למה אבל יש לי חולשה אליה…אז התקרבתי אליה , התנשקנו.
"מה? שגב? דור? אביב?!"
"אני חייב להגיד לך את זה כבר…יש לי חולשה אלייך , אני לא יכול לראות אותך עצובה , אני לא יכול לראות אותך שמחה ובטח לא כי אני זה ששימח אותך!"
"שגב…"
"אל תגידי כלום. רק תגידי אם יש לך או אין לך מין כאב בטן לראות אותי , כמו שיש לי כשאני רואה אותך"
"שגב…אני…לא…" היא אמרה בגמגום ובלבול
"הבנתי…טוב.." אמרתי והלכתי

נ.מ אור
"הבנתי…טוב.." הוא אמר והלך
האמת…שכן יש לי כאב בטן לראות אותו…יותר מזה.
כאב בטן , ראש , גרון , כאב גוף!
האמת שחשבתי שאני אוהבת את דור אבל אני לא יודעת איך ולמה אני פשוט לא מרגישה את מה שחשבתי שארגיש..אבל אני פשוט לא יכולה לפגוע ככה בדור ובאביב