וכשאני אתקל בך…
אני יוצאת מהבית, יוצאת כדי למצוא מקום של שלווה, למצוא מפלט למחשבותיי. יצאתי כדי לנשום אוויר, כדי להוציא קצת אוויר, כדי לחפש משהו. למצוא משהו, מישהו, אני יוצאת כדי למצוא אותך. איפה אתה? אני לא רואה אותך, הרי הייתי אמורה לחלום בעודי הולכת ואז להיתקל בך וכך נביט אחת לשני בעיניים. ככה זה באגדות, אה נכון אנחנו בחיים האמיתיים. עוד קשיש עובר ומסתכל לעבר השמיים הכחולים, הם מאוד כחולים. עוד עובד זר מתווכח עם הבעל בית, ועוד סטודנט עובר וחושב מה יהיה הלאה. רק אני יושבת וחולמת, חולמת עלייך ועליי. כשתבוא, אבחר אותך מבין כולם, וליבי יתכווץ בעוצמה עזה, חום גופי יעלה. איתך אני אהיה, אני עוד מחכה לך, בוא.
תגובות (1)
הייתה לי גם תקופה כזאת. פשוט מטיילת. בורחתת. הולכצת לאיבוג מקווה לממצוא מישהו ובסוף חוזרת הביתה לבד. מה שכבתבת ממש יפהפייה. כתוב בצורה עדינה ויפה. התחברתי.