וואנשוט אור והארי <3

אוווף
נמאס לי מבכל ! ל הזמן הורים שלי רבים ומאשימים אותי
צועקים עליי ונעליבים אותי
נשכבתי על מיטתי והדמעות החלו לזרום
החלטתי לצאת מן החלון החוצה …. מזלי שאני קומה ראשונה
יצאתי מהחלון והתחלתי לרוץ …… התנגשתי במשהו ונפלתי
ישבתי על הרצפה … בוכה …. לבד …..
הרגשתי שאין לי אף אחד
״ היי ילדה הכל בסדר ? ״ מישהו עם קול נעים וצרוד שאל אותי
״ לא ״ עניתי בקצרה
״ בואי ״ הוא אמר לי הושיט לי יד ועזר לקום
הוא ראה שנפצעתי ברגל והרים אותי
הוא לקח אותי לבית – כנראה שלו
הוא חבש לי את הרגל ורק אז שמתי לב לאיך שהוא נראה
היה לו שער מבולגן וקצת נפוח עם תלתלים
עיניים ירוקות כחולות יפות
״ זהו ״ הוא אמר וחייך
וחיוך יפה עם גומות
״ תודה אבל לא היית צריך ״ אמרתי לו מנגבת את בדמעות שלי
״ למה לא לעזור ליפה כמוך ? ״ הוא שאל והסמקתי
״ אולי תספרי לי מה קרה ?״ הוא שאל והתחלתי לספר לו
הוא חיבק אותי והדמעות יצאו החוצה
בחיבוק שלו הרגשתי מוגנת
״ אל תדאגי אני פה איתך ״ הוא אמר חייך וגם אני חייכתי
הוא שם את ידיו בצידי ראשי מקרב את פניי היו
ליבי דפק בחוזקה
שפתינו נגעו והרגשתי כאילו הם מתאימות אחת לשנייה בדיוק <3

זה לא יצא לי יפה אני יודעת ):
עם את רוצה חדש תגידי ואני יעשה :)
עם עוד מישו רוצה שירשום פה ;)