וואן שוט- נועה סטיילס והארי. BEST DAY EVER!

סגרתי את התריסים והווילונות כדי לא להפריע להארי לישון.
היום הכי מיוחד בשנה, היום הולדת של הארי. ובכן- לא קל להיות בן 19 ומפורסם עם מליון מעריצות שרק רוצות לגעת לו בשיער או- אני אפסיק לחשוב. ציחקקתי לעצמי וכיסיתי אותו, התיישבתי על המיטה, מסתכלת על התלתלים החומים שלו שנחו על הכרית, זו תהיה המסיבה של השנה. שלנו. רק שלנו- שלי ושל הבנים,
החלטתי שלא אומרים להארי שום דבר, אבל אני בטוחה שהוא ישים לב.

-"מה השעה בייב?" הוא הסתובב לצד השני, הקול הצרוד והטון שמילא את החדר, נבהלתי לשניה והסתכלתי עליו, מלטפת את גבו החשוף -"9 וחצי." אני לא אגיד שאתמול היה לילה ארוך, הוא- היה ארוך. לא ישנו כל הלילה, רק תיכננו איך הכל ילך. חוץ מהארי
הארי טייל לו ברחובות לונדון ביחד עם עשרים צלמי פאפרצי שהרוויחו על התמונות שלו יותר ממה שהלהקה מרווחיה בהופעה אחת, אבל שיהיה.
-"אז אני יכולה לשיר לך עכשיו?" עליתי עליו, "נועה…" הוא נאנח, -"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת להארי!" התחלתי לשיר, הוא הסתכל עלי במבט של לא. -"אני באמת מצטערת שאנחנו לא יכולים לחגוג היום."
"זה בסדר, זו כבר שנה שניה שלי ככה, נקנה עוגה וכל אחד מכם יברך אותי וזהו."
זה מה שהוא חושב אולי, חוץ מזה. למה לקנות עוגה אם אפשר לאפות ביחד? ועוד עם הבנים, אקסטרה פאן!
"טוב אז אני אשלח אותך לחנות לקנות כמה מצרכים, אז קום."
הוא נאנח ועשה קולות -"אני עייף."
"לא ילד יום הולדת. אתה חייב, אין לנו חלב בבית."
-"אז נמות בלי חלב?"
גילגלתי את עיניי -"לא. אבל אני צריכה חלב,"
"אם את צריכה אז את צריכה." הוא קם והתמתח, לובש את הג'ינס הכחול-כהה שלו ושם חולצה לבנה. -"אני יכול לנשק אותך?" הוא התקרב אליי, לוקח אותי לעולם אחר לגמרי עם הנשיקה הזאת שעשתה לי סחרחורת. -"חלב ו..?"
"תצא כבר." אמרתי, מחוייכת, סוגרת את הדלת ומיד מחייגת ללואי.

-"חלב?" זאיין שאל
"יש." עניתי,
-"קמח?"
"יש."
"ביצים?"
"יש."
"מישהי פה אמממ.." לואי צחק,
-"דביל." גילגלתי עיניים -"טוב אז יש הכל אני חושבת."
אני זאיין ונייל היינו במטבח, אני הייתי האחראית, חילקתי לכל אחד תפקיד. זאיין ואני מכינים את הבצק, נייל אוכל- מפתיע נכון? , ליאם מנפח בלונים ולואי מסדר את הבית ובוחר את השירים שיהיו.
התחלנו לערבב את הכל והוספנו חלב, נייל הכין את הקרם עם השוקולד והפודינג שיהיה מעל ואז שמנו את הקישוטים, השעות עוברות- טיק-טק-טיק-טק
-"נועה?" הרגשתי ריח שרוף, "לא זאיין אל תגיד לי." קמתי מספה והוצאתי את העוגיות החצי שרופות, -"אוי לא." נייל הסתכל עליהן ולקח צעד אחורה, "זה נראה, מזעזע." הוא לקח עוגיה אחת ונגס בקושי, החמצתי פרצוף ביחד עם זאיין, "delicious as hell" נייל הכניס עוד אחת לפה, הסתכלתי על זאיין וזאיין הסתכל עלי. -"לקשט." אמרנו ביחד באותו הקצב.
סיימנו לקשט וערכנו את השולחן, כאילו שום דבר לא השתנה. מניחים את הדברים שהיו על השולחן, ליאם הכניס את הבלונים לתוך החדר וסגר את הדלת, הבנים התיישבו בסלון והסתכלו אחד על השני, -"תתקשר אליו."

-"הלו?" הארי היה על רמקול, "היי הארי."
-"לואי? מה קורה אחי?"
"קרה משהו."
-"מה קרה?"
"אנחנו רוצים לספר לך משהו" לואי אמר בשקט, הסתכלתי על נייל צוחק ביחד עם שאר הבנים, -"מה?" הקול של הארי השתנה, -"מה קרה?"
"אני- לא בדיוק יודע אני… כאילו, ראינו את נועה-"
הארי קטע אותו בצעקה עצבנית "תגיע כבר לפאקינג נקודה!,"
-"תפסנו אותה עם מישהו."
"מה? מי זה מישהו? מישהו שאנחנו מכירים? אלוהים אני נשבע אני-"
-"זה זאיין." לואי קטע אותו, -"זאיין? אני נשבע אני אהרוג אותו אני בדרך." הוא ניתק, דפקתי ללואי מבט של מה לעזאזל, -"זאיין? דווקא זאיין?" אמרתי, נייל וליאם צחקו, "מה רע בי?" זאיין עשה לי עיניים, "שתוק בסדר? עכשיו, הכל צריך ללכת חלק. וכשאני אומרת חלק זה חלק, מובן ליאם ונייל?" הדגשתי את הליאם ונייל כי הם צחקו כל הזמן הזה.

הדלת נפתחה ואני התחבאתי מאחוריה, הארי נכנס עם מבט עצבני ורציני כזה עם שקית חלב, מסתכל על זאיין ותופס אותו בחולצה, -"מה יש לך אחי?"
"אחי? אחי?" הוא נתן לו אגרוף, ראיתי שזה לא הולך כמו שרציתי שזה ילך. נתתי סימן ללואי ולואי קפץ משום מקום על הארי וניסה להפריד ביניהם, -"אף אחד! בחיים! לא יגע בחברה שלי. תעוף מכאן לואי" הוא דחף אותו, נייל נכנס פנימה מהחצר ולחץ פליי -"היום יום הולדת היום יום הולדת-"
"מה לעזאזל?" אמר הארי, כולו נזעף
ליאם פתח את הדלת והוציא את כל הבלונים ונייל קפץ על העוגה, זאיין התקרב אל הארי וחיבק אותו, -"עבדנו עלייך באדי!" הם טפחו לו על הגב, נעמדתי מאחוריו וכיסיתי את עיניו עם ידיי, מסובבת אותו אליי ומנשקת אותו בלי להסתכל עליו בכלל. לואי עשה קולות די גסים ברקע והשאר צחקו ומחאו כפיים, הארי הרים אותי ולא עזב, עדיין כשהשקית עם החלב בידו. התנתקתי ממנו -"יומולדת רגיל אה?" שילבתי את ידו בידי, "נועה, אני אוהב אותך ואני לא אצא יותר לקנות חלב."
"גם אני אוהבת אותך סטיילס." כולנו צחקנו, אני בטוחה שהארי לא ישכח את היום הזה.