וואן שוט- לילוש והארי. ה-בייביסיטר.

-"קדימה."
קדימה? מה קדימה? אני בקושי ישנתי בלילה הוא מעיר אותי בלי טיפת רחמים.
"ראית איך עבדתי אתמול קשה בלילה תתן לישון!" זרקתי עליו כרית, -"תקומי כבר שלוש בצהריים מה נראה לך? איך נתקעתי איתך. בייביסיטר אה." הוא לקח לי את השמיכה, קמתי עם עין סגורה עין פתוחה בקושי רואה לאן אני הולכת, דורכת על ערימת הבגדים של הארי שהייתה על הרצפה ונופלת
-"אני ארצח אותך." באמת התכוונתי לזה, לא יכולתי לקום, נשכבתי שם בתקווה שהוא לא יגע בי, שכבתי על ערימת הבגדים שלו שהריחה כמוהו ונרדמתי

"כן אני לוקח אותה לדייט," שמעתי אותו מדבר, כנראה בפלאפון. דייט?
חשבתי שהוא רק הבייביסיטר שלי לא החבר החדש שלי כאן.
"לא היא עבדה אתמול על איזושהי עבודה שנתנו לה בבית ספר."
"אני מחכה שהיא תתעורר לא מספיק שיקרתי לה בבוקר." שמעתי אותו צוחק "הערתי אותה ב8 היא בטח חשבה שצהריים כבר כי אמרתי לה ששלוש."
"איך להעיר אותה?"
"הגיטרה? החשמלית? תודה אחי." שמעתי שהוא יוצא מהחדר כדי להביא את הגיטרה, קמתי בזהירות מהרצפה, משפשפתי את עיניי ולוקחת שתי כריות, יוצאת מהחדר בשקט ומתחבאת בשירותים.
שמעתי צעדים ואת הגיטרה שלו, הוא העביר את אצבעותיו על המיתרים, קפצתי עליו עם הכריות והפלתי את הגיטרה ביחד
-"אומייגאד!" הוא צעק כמו נקבה, "אתה לוקח אותי לדייט?"
-"אחרי מה שאת עשית לי?" הוא שם את ידו על הלב, -"את רצינית?"
"זה הגיע לך אחרי מה שעשית לי הבוקר." הוצאתי לו לשון ונכנסתי לשירותים, ידעתי שאני לא אצא מזה נקייה והארי יחשוב על נקמה נקמה.

לקחתי את הקערה ומילאתי אותה בקורנפלקס ופירות, שופכת חלב ומתחילה לאכול
-"אני באמת שונאת אותך."
"לא את לא, אני יודע שאת לא." הוא הופיע בלי חולצה, מסתובב עם הגב שלו אלי, -"תרים את המכנסיים." הערתי לו
"טוב אמא" הוא הוריד אותם עוד יותר, פלטתי צחוק ושפכתי על עצמי את החלב -"זה חסך לי לגמרי את העבודה!" הוא צעק והתחיל לצחוק עלי, "תביא לי חולצה."
הוא זרק לי את החולצה שלו, החלפתי אותה והתיישבתי בסלון, -"דייט." הזכרתי לו
"פיקניק אהובתי." הוא התיישב ליידי- יותר נכון זרק את עצמו כמו בהמה על הספה ומסתכל עלי
-"דייט פיקניק?"
"פייט." הוא צחק, -"לא חשבתי על זה!"
"ברור שלא" הוא שיחק עם השיער שלי, מפסיק אחרי כמה דקות וקם מהספה בלי להגיד שום דבר, ועולה למעלה במדרגות.

עליתי אחריו ופתחתי את הדלת, -"תתלבשי. הולכים לפארק"
רצתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת, מחליפה לשמלה פרחונית עם נעלי עקב נמוכים, שמה על עצמי בושם ומנסה לעשות צמה מול המראה, בסוף אספתי לגולגול מבולגן
יצאתי מהחדר והסתכלתי על הארי שהיה לבוש מדהים עם ריח משגע

כשיצאנו מהבית הארי התחיל לרוץ, -"אני לא יכולה לרוץ טיפש! אני עם עקבים."
"אם בנות רוצות משהו הן ירוצו גם עם עקבים."
אני אשקר אם אני אגיד שהמשפט הזה לא נכון.
-"תרוצי כאילו את רצה אחרי הקראש שלך."
התחלתי לצחוק
"את צוחקת כי זה נכון?" הוא המשיך לרוץ,
-"אני מדמיינת שג'וני דפ מחכה לי שם בגלל זה אני רצה!" צעקתי לו
"ג'וני דפ טחח, פחח, ג'וני דפ." הוא הפסיק לרוץ, הפסקתי כשהיינו באותה שורה -"אני הג'וני דפ שלך." הוא חיבק אותי והתחיל לנשק אותי, הלכנו אחורה באמצע הכביש, מעדתי בדיוק באמצע ונפלתי לאינשהו והארי עלי. מצאתי את עצמי מוקפת בעצים באמצע היער
-"זה כבר לא מצחיק."
"יפה פה."
-"מה אתה רוצה להגיד לי?"
"שיפה פה."
הרמתי גבה וניסיתי לקום, -"יפה פה?"
"בגללך יפה פה מה את חושבת?"
-"דיי תפסיק הארי." הוא ניסה להתקרב אלי, -"אתה ידעת שזה מה שיקרה נכון? בגלל זה עצרת."
"על מה את מדברת?"
-"שניפול לכאן, זה היה רק כדי להתקרב אלי. אף פעם לא חשבתי שאתה תאהב אותי בצורה הזאת."
"אבל את ידעת."
-"חשבתי שאתה צוחק, אמרת דייט ואז פיקניק ואז פארק, מה?"
-"מה הולך כאן אני לא מבין."
"יש לי חבר, הארי." הוא התרחק ממני כמה צעדים, -"אתה יכול להוציא אותי?"
הוא הרים אותי וניסה לעלות למעלה, "נישאר כאן לנצח?"
"רק אם היינו יכולים להישאר כאן לנצח." הוא הסתכל עלי במבט חושב, ידעתי מה הוא מרגיש כל השנים האלה, לא יכולתי להחזיר לו את זה.
אני מודה- לא אהבתי אותו בצורה שהוא אהב אותי. רק אם היינו יכולים להישאר כאן לנצח הוא אמר…