וואן שוט-ג׳רי תירלוורדס

״פזה.. את מוכנה להקשיב לי?!״ ג׳סי שאלה וקולה כמעט נשבר
״לא גסי אני מצטערת״ פרי אמרה ויצאה מדלת חדר השינה של חברתה הטובה
׳מה עובר עליי? למה אני מגיבה ככה גייד לא החברה שלי או משהו! ולמה אני מוציאה את העצבים של על גסי היא לא עשתה כלום חוץ מלתמוך בי׳
״פרי!״ נשמעה קולה של גייד מאחורי גבה של גסי
״גסי-״ פרי התחילה לומר וקולה נסדק ״אני לא יכולה לעשות את זה יותר״ דמעות פרצו מעניה ״אני פורשת״ לפני שהבנות יכלו להגיב פרי יצאה אל הרחוב הרועש ורצה פשוט רצה..
״פרי!״ נשמעה צעקתה של הברונטית שהיא כל כך אוהבת ״עצרי!״ היא עצרה אבל לא סובבה את גבה, ידה של גייד מונחת עלכתיפה של פרי ממאחורה היא סובבה את הבלונדינית כך שפניהם יהיו אחת מול השניה ״גייד אני חייבת להגיד את זה ברגע שתבקשי לי אני ילך אני יודעת שאני פריקית ושאת תשנאי אותי״ ידה של גייד ליטפה את לחייה של פרי ״אני לעולם לא אשנא אותך-״ ״אני אוהבת אותך.. יותר ממה שאני אמורה״ גייד לא זזה פרי הבינה את הסימן והחלה להסתובב ולרוץ הברונטית תפסה במותנה של הבלונדינית וסובבה אותה כך שפניהן היו צמודים.. מאוד.. ״אני גם אוהבת אותך, כל כך.. פחדתי לספר לך כי.. את היית עם זאין את עדיין עם זאין-״ פרי קטעה את מלמוליה של גייד כשריסקה את שפתיה על שפתיה של גייד הנשיקה הייתה מהירה וסוערת מלאה ברגשות של הבנות אהבה השתוקקות קנאה תשוקה ״אל תלכי אל תעזבי״ קולה של גייד בקע משפתה לאחר ששפתיהן נפרדו ״אני תמיד כאן גיידי לנצח״ אמרה ונישקה את הברונטית עד שהגיעו לדירתן וסגרו את דלת חדר השינה מאחוריהן.. והשאר הסטוריה..