והכל התחיל מכדור עף… פרק 6

"תצאי מפה ותסגרי את הדלת!!" צעק כריס על אחותו הקטנה.
"אתם… אתה רצית… אוי אייייכס זה כזה מגעיל!!"
"תסגרי כבר את הדלת, מטומטמת!"
"ברברה, את לא מבינה…" היא אמרה בזמן שסגרה את הדלת.
"קום," אמרה דמי והתרחקה מכריס, "היא הולכת לספר לאחותך הגדולה," כריס זרק לה את הגופייה שלה והיא התלבשה במהירות. "היא חושבת ש…"
"היא סתם מפגרת, עזבי אותה, שתחשוב מה שבא לה," ענה כריס.
"כריס, תודה על הכל, אבל אני חייבת ללכת, כבר מאוחר ואבא שלי בטח דואג לי."
"נו באמת, אני לא מאמין שאת בלחץ מזה. אני אסביר לסטפני הכל, בסדר?"
"אני לא יודעת, כבר ממש מאוחר."
" נו, בבקשה, תישארי רק לאוכל, לא אכלנו היום צהריים הרי היינו בחוף כל הצהריים."
"רק לאוכל," נאנחה דמי וכריס חייך.
"בואי," אמר והוביל אותה אל המעלית מחוץ לחדר. הם עלו לקומת הכניסה ונכנסו למטבח שם ישבו ברברה, סטפני ועוד נערה יפייפיה שדמי לא הכירה: היו לה עיניים כחולות ושיער חום שעבר החלקה יפנית, היא הייתה בגובה של דמי (בערך 1.70), והייתה בכושר מעולה.
"ברברה, מה יש לאכול?" שאל כריס.
"שניצלים ופסטה, אוהבת?" שאלה ברברה ופנתה לדמי.
"כן," ענתה דמי. היא הסתכלה לכיוון סטפני, היא ראתה שבניגוד לשאר אחיה לסטפני יש נמשים, אך היו לה עיניים כחולות ושיער חום ומתולתל כמו לאחיה. היא הייתה רזה ונמוכה, קטנה מאוד יחסית לכל מי שהיה בחדר באותו רגע, ועדיין היה קשה מאוד לא להרגיש בנכחותה. "אממ קוראים לי דמי," אמרה דמי ופנתה לסטפני ולאחות הנוספת שלא ידעה את שמה.
"אני גבריאלה, אבל את יכולה לקרוא לי פשוט גבי, וזאת סטפני אחותינו הקטנה, ואת ברברה, שהיא אחותי התאומה כבר הכרת," אמרה גבי בקול נעים וצלול.
דמי התקשתה להאמין שברברה וגבי הן תאומות, כשברברה כל כך גברית וגבי כל כך יפה ונעימה. היא אמרה לעצמה לשכוח מהמחשבות המרושעות האלו והכריחה את עצמה לחייך, "נעים להכיר."
"קחו, בתאבון," אמרה ברברה בחיוך והגישה לכריס ולדמי את הצלחות שלהם.
"תודה," אמרה דמי בנימוס וחייכה לברברה בחזרה.
כריס הוביל את דמי לחדר האוכל והבנות הצטרפו אליהם.
"אז דמי," התחילה סטפני להגיד, "מספיק עם פני הבובה האלו, תחשפי את הפרצוף האמיתי שלך!"
דמי כמעט ירקה את האוכל שהכניסה לתוך פיה, אך ברגע האחרון הצליחה לבלוע את השניצל בשלום. "סליחה?"
"סטפני! תתנצלי! לא מתייחסים ככה לאורחים!" גערה בה ברברה.
"את לא ראית מה הם עשו בחדר שלו!" התגוננה סטפני.
"כן, היא לא ראתה איך מרחתי משחת אלווירה על העור השרוף של דמי!" אמר כריס בעצבים.
"נו באמת, תראה כמה היא מסמיקה, היא סוטה ברמות על! למה אתה מנסה להגן עליה בכלל?!" אמרה סטפני.
"סטפני, זה מספיק! לכי לחדר שלך!" צעקה עליה גבי.
"את לא אמא שלי ואת לא תחליטי עליי!" צעקה סטפני בחזרה.
"עופי לחדר שלך כבר! ילדה טיפשה!" התפרץ כריס בזעם.
"כריס, תרגע, זה בסך הכל אי הבנה." אמרה דמי בקול הכי רגוע שהצליחה להוציא מפיה באותו רגע.
"אני לא יכול איתה ועם הדימיון שלה! נמאסת עליי!" צעק כריס על סטפני.
"אני מנסה לעזור לך וככה אתה מודה לי?" אמרה סטפני בקול חסר אונים ורצה למעלית בדמעות.
גבי נאנחה, "אני אלך להרגיע אותה," אמרה והלכה לכיוון המעלית.
לאחר כמה רגעי שתיקה ברברה שאלה: "כריס, אתה רוצה שאני אמזוג לך כוס מים?"
"זה בסדר, ברברה, כבר נרגעתי. היא כל כך מעצבנת לפעמים," אמר כריס.
"אתם רוצים להסביר לי מה קרה?" שאלה ברברה ופנתה לדמי.
דמי הרגישה שהיא מסמיקה, לא היה לה עוד כוח לזה אך היא בכל זאת רצתה להסביר לברברה מה קרה כדי לנפץ ממנה את סטיגמת הסוטה הפרוצה. "אני וכריס נפגשנו בים, והוא הזמין אותי בנימוס לבוא לביתו כי אני השתזפתי בים בלי לשים קרם הגנה," אמרה דמי ונתנה לכריס להמשיך משם.
"אז באנו הביתה, והיא הורידה את הגופייה והמכנסיים כדי שאמרח את האלויירה," אמר כריס ודמי קטעה אותו.
"אני לובשת בגד ים מתחת לבגדים."
ברברה הנהנה בהבנה וכריס המשיך,"אז אני התכופפתי למרוח את הרגליים שלה ופתאום סטפני נכנסה בדלת בלי לדפוק וראתה אותנו בפוזה הזו," אמר והסמיק.
ברברה צחקה, "אז עכשיו היא בעצם מנסה להגן עלייך מנערה עם עור שרוף? אני חושבת שהיא צריכה לשמוע מה קרה באמת."
"אני לא מוכן לדבר איתה, היא כל הזמן מדמיינת דברים עם הראש הכחול שלה." אמר כריס.
"אז אני אסביר לה מה קרה," אמרה דמי וברברה וכריס פנו להביט בה בהפתעה. "עדיף לשמוע מהמקור," הסבירה.
"אוקיי, אבל אני מעדיפה להיות בחדר בזמן השיחה, לכל מקרה," אמרה ברברה
דמי חייכה בהסכמה, למרות שהיא לא הבינה מה כבר יכולה לעשות לה ילדה צנומה וקטנה בת 15.