והכל התחיל מכדורעף… – פרק 1

"אמא, המזוודה לא נסגרת!!" צעקה דמי, ותוך כמה שניות הופיעה אמה בכניסה לחדר של דמי.
"זוזי ותחזיקי בצדדים," אמרה ליסה, אמא של דמי, בזמן שהתיישבה על המזוודה הגדולה בניסיון לסגור אותה.
"אני עדיין לא רוצה ללכת לשם, את יודעת," אמרה דמי בעוד שהיא סוגרת את הריצ'רץ' של המזוודה.
"זה לא ניתן לבחירתך, דמי, את יודעת שגם אני לא נהנית מזה," ענתה ליסה. "חוץ מזה, תסתכלי עד הדברים החיוביים: אבא שלכם גר ליד החוף, תוכלי לצאת בביקיני החדש שקניתי לך, ולפגוש בנים חתיכים…"
"אמא!!" קראה דמי. "תזהרי, אני עוד אספר לוויליאם," צחקה דמי. וויליאם היה הבעל החדש של ליסה, הוא היה איש עסקים בריטי בן 39, עם זקן צרפתי וקרחת מלחיצה.
"את לא תעזי," צחקה ליסה, "חוץ מזה, גם וויליאם די חתיך."
"כן, הוא פשוט בלונדיני שזוף, שרירי, גבוה עם עיניים כחולות."
"די עם הציניות הזאת."
"מצטערת, אני פשוט לא רוצה לעזוב אותך." אמרה דמי וסגרה את המזוודה.
"אני מבינה אותך, גם אני לא רוצה להיפרד ממך ומג'ונתן, אבל גם הנרי הוא אבא שלכם, והוא רוצה לראות אתכם," אמרה ליסה בניסיון כושל לשכנע את ליסה לעזוב. "זה רק לקיץ…"
"זה בסדר, אמא. אני אלך ואת תלמדי לשכנע אנשים," אמרה דמי וצחקה.
"קבענו!" אמרה ליסה והושיטה את ידה ללחיצת יד, דמי לחצה את ידה בצער.
"היי, תסתכלי עליי," ליסה הרימה את הראש של דמי כך שהן הסתכלו אחת לשנייה בעיניים. "הכל יהיה בסדר גמור, קיץ אחד אצל הנרי, ואתם חוזרים אליי, טוב?"
"כן, אין בעיה," אמרה דמי וחייכה חיוך מזויף.
"אמא, אני מוכן ללכת לאבא." דמי וליסה קפצו בפחד וצחקו כשהבינו מי הוא מקור הקול.
"ג'ונתן, הפחדת אותנו," צחקה דמי.
"סליחה," ג'ונתן היה האח הקטן של דמי, הוא היה בן 9, ולא כמו דמי, הוא אהב את הנרי ושמח לעזוב את וויליאם, הוא כעס על ליסה ושנא את וויליאם, הוא בכה ביום חתונתם והתחצף לוויליאם כמעט כל הזמן. היו לו עיינים ירוקות, כמו לדמי, ושיער שטני קצוץ. "רק רציתי לדעת מתי נצא מהמקום הזה."
"ג'ונתן, תדבר יפה. 'המקום הזה' הוא הבית שלך," אמרה ליסה.
"הבית שלי, הוא הבית של הנרי! זה אף פעם לא יהיה הבית שלי!" צעק ג'ונתן ורץ למכונית.
דמי הסתכלה על אמא שלה, וראתה את עינייה החומות דומעות. "אמא, הוא… אני אלך להרגיע אותו."
ליסה הנהנה, "אני אלך להגיד לוויליאם שאנחנו נוסעים ואבוא להסיע אתכם."
"היי, תסתכלי עליי," אמרה דמי, והפעם היא הרימה את ראשה של אמה, "הכל יהיה בסדר גמור, הוא רק צריך להתבגר עוד קצת, והוא יבין אותך."
ליסה צחקה ואמרה "תודה, הייתי צריכה את זה."
דמי אהבה מאוד את מערכת היחסים שיש לה עם אמה, הם יכלו לצחוק אחת עם השנייה, והם תמיד חיזקו אחת את השנייה ברגעים קשים.
"אני אוהבת אותך," אמרה דמי ונישקה את ליסה בלחי.
"גם אני אוהבת אותך, חמודה," אמרה ליסה ונישקה את דמי בלחי בחזרה.
דמי הנהנה והלכה למכונית המזדה האפורה שלהם.