ואתה … אתה לא אוהב פרק 5

אפורה שכתוב עליה OBEY עם עיגול שמצויר משהו בצוכו כובע עם מצבחיה ישרה אפור שכתוב עליו האות A ונעליים גבוהות אפורות זה זה-http://www.polyvore.com/alweys_beautiful/set?id=105480174 השארתי את השיער פזור יצאתי מהחדר ואני ומאור יצאנו.

"קרה משהו מקודם שמעתי צעקות" אמר אביאל לספ לו או לא… "לא.. לא קרה כלום" אמתי לו הוא הנהנן והמשכנו להתקדם פתאום ראינו ספסל עם שני בנים שהיסתכלו על אביאל מופתעים אבל לטובה ואותו דבר אביאל "אחי" צעקו לו "כפרות" צעק עליהם והתקדם מהר "רגע אביאל מי אלה?" שאלתי אותו כשאני עוצת אותו "חברים טובים שלי. רוצה לשבת איתנו או להמשיך להסתובב?" שאל אותי "אני ימשיך להסתובב, תיהנה" אמתי לו בחיוך ופניתי לכוון פארק שהיה שם.
שהגעתי לפאק שמעתי צעקות של בחורה "הצילו! תעזוב אותי בבקשה" שמעתי אותה צועקת בבכי רצתי למקור הקול. שהגעתי לשמה איתי בחוה על הצפה עם תחתונים וחזייה כאש בחו צמוד עליה מחזיק בידה חזק ומנסה להוריד את החזייה שלה.
"היי!!" צעקתי לו והוא הסתובב "תעזוב אותה" אמרתי לו והיתקרבתי הוא בחן את גופי במבט מזלזל וחזר לנערה המסכנה "היי, אמתי לך משהו לא" אמתי לו בעצבים שאני מעיפה אותי בעזת ידי מהנערה שהאמת אני אפילו לא מכירה בגע שסובבתי אותו הוא תפס בידי חזק מה שגרם לה לכאוב ולהפוך לכחולה. תפסתי בידו סובבתי אותה והצמדתי אותה לגב שהוא צמוד עליי הוא הפל את המצב והביא לי אגרוף בעין מה שגרם לי לפנס והעיף אותי על המדכה על אבן מה שגרם לשפה שלי להיפתח נאנקתי מכאב אבל לא וויתרתי אף אחד לא יעשה כאלה דברים ויצא מיזה בלי עונש טוב.. כל עוד זה תלוי בי היתקרבתי עליו והצאתי את האולר מהנעל שלי והצמדתי לו לבטן "ישלך חמש שניות לעוף מפה לפני שהאול יהיה לך עמוק עמוק בתוך המבט" אמרתי בטון קצת מעיין ובטוח בעצמו ראיתי בפניו שהוא התחיל לפחד כי הוא ידע שאני לא אחת פחדנית אבל המבט שלו חזר להיות קר הוא התקב עליי תפס בידי בחוזקה כמו מקודם שהיא נהייתה כבר לבנה מהעוצמה שבה הוא החזיק בה "זה לא נגמר" לחש לי באוזן והסתלק מהסמטה ידי חזרה להיות כחולה "סמאק הוא השאיר סימן" מילמלתי למרות שהנערה שמעה היתקרבתי עליה לבד והיא קצת נרטעה "נראלך שאחי מה שעבתי פה אני אפגע בך?" שאלתי אותה ברכות שאני מתכופפת לעברה ראיתי אותה מתחילה להיגע ולהיות פחות לחוצה לקחתי את החולצה שלה נתתי לה אותה היא שמה אותה וגם את המכנס שלה שגם אותו הבאתי לה. ניגבתי את הדמעות שלה לקחתי נייר שהיה לי בתיק וניגבתי את האיילינ והעיפרון שלה שנימרחו מהבכי שמתי לה מחדש כי היה לי בתיק קמתי מהרצפה המלכולכת ניקתיקצת את בגדיי בעזת הידיים והשטתי לנערה יד כדי שהיא תעז בה לקום היא תפסה בידי וקמה "ת..תו..תודה" אמה לי בגמגום מתאפקת לא לבכות עוד פעם חייכתי עליה והנהנתי לבבקשה.היסתכלתי עליה היה לה שיער חום בהיר בהיר כמעט שטני ועיינים כחולות היא הייתה גבוהה ורזה כמו שצריך "אני עדן" אמרתי לה "ליאור" אמרה בקול רגיל אבל עדיין די שקט "בואי אני אלווה אותך הביתה" אמתי לה והיא הנהנה.
שהגענו לבית שלה היא אמרה לי "שוב פעם תודה. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם לא היית מגיעה" אמרה לי בחיוך "זה בסדר. ולא אני לא לסבית אם זה נראה לך ככה מהיחס שלי" אמרתי לה והיא צחקה "את חדשה פה? כאלו אף פעם לא ראיתי אותך" אמה לי "כן" אמתי לה "אז אני מקווה שנתראה אי פעם כי אני חייבת לך ברמות מפחידות" אמה לי בחיוך "זה בסדר את לא חייבת לי כלום" אמתי לה והיא חיבקה אותי הופתעתי אבל חיבקתי אותה בחזרה "תודה באמת" אמרה לי "זה בסדר. טוב אני חייבת ללכת ביי" אמרתי לה והתקדמתי חזרה לכוון הבית.