התפרקות בנשיקה : פרק 8

"קים שאלתי מה זה?" חזר על שאלתו, עדיין מביט בי בכעס.
שמתי את ידי כל חזהו בניסיון להרגיע…רק שזה לא ממש עבד.
הוא עדיין הביט בי במבט חודר ולא הוריד ממני את עיניו.
"אני לבד דין" הבטתי בו.
"לא את לא קים" התעצבן. ידיו התאגרפו כשהוא דיבר.
"דין" אמרתי בשקט וליטפתי את פניו ואז החזקתי בידיו שלאט לאט השתחררו מאגרופיו.
התקרבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים.
הוא נאנח והעמיק את הנשיקה תופס בפניי ולא עוזב אותי. לא שזה הפריע לי כן..
הוא התנתק ממני לאט.
הוא עצם את עיניו ורק אחריי כמה שניות הרשה לעצמו לפתוח אותן ולהביט בי.
"את מבינה איך את מרגיעה אותי?" שאל בחיוך קטן.
לא הבטתי בו ורק הלכתי לשבת על המזח.
הוא התיישב לידי.
"קים" הוא אמר והביט בי.
הבטתי על הים, לא הבטתי בו. הרגשתי שאני לא יכולה..
"מה?" שאלתי. עדיין לא מסתכלת עליו.
"קים תסתכלי עליי" הוא אמר.
הבטתי בו..קים לא , אל תטבעי בעיניים שלו!
"את אף פעם לא תהיי לבד אוקיי, אני תמיד אהיה פה בשבילך ואת יודעת את זה" אמר.
"אני יודעת" אמרתי בשקט.
"בואי" אמר וסימן לי לשכב על רגליו. נענתי ונשכבתי על רגליו.
הוא ליטף את שיערי, ואז ישבנו ככה. הרבה זמן, כמה שעות..רק יושבים ובוהים בים השקט, כשהוא מלטף את שיערי ומידי פעם מגניב לי נשיקות קטנות ללחי ולצוואר.
וזה הרגיש שונה, מוזר.
"תודה שאתה פה, דין" אמרתי לו אחריי הרבה זמן שלא פתחתי את הפה.
הוא הרים אותי מעליו וגרם לי להסתכל עליו.
"בואי לפה" אמר ונישק אותי.
צחקקתי בין נשיקה לנשיקה.
"תגיד.." התנתקתי ממנו.
"מה?" הוא חייך.
"איך זה להיות רווק?" שאלתי בחיוך קטן.
הוא צחק ומשך אותי אליו לחיבוק דוב גדול.
"כיף מאווד, ואת יודעת מה הכי כיף?" שאל ושוב הרחיק אותי ממנו כדי שאביט בו.
"מה?" שאלתי בחיוך.
"שאני יכול לנשק אותך כמה שאני רוצה…בלי שתגידי לי שזאת בגידה" אמר.
"התכוונת להתפרקות" תיקנתי אותו.
"לאלא , התכוונתי לנשק." אמר ונישק אותי נשיקה גדולה על השפתיים.

"איזה כיף זה" אמרה פתאום מיילי, כשישבנו באחד הספסלים המרוחקים בהפסקה.
"מה כיף?" שאלתי לא מבינה.
"לדין סוף סוף אין חברה. זה אומר שיש לי עוד סיכוי" אמרה.
"מיילי את חייבת להפסיק עם האובססיות שלך לדין" אמרתי לה וגלגלתי עיניים.
"את סתם מקנאה שהוא אמר לי שלום ולא לך" אמרה.
"כןכן מה שתגידי" מלמלתי.
"אומייגד הוא מתקרב" אמרה.
"מה. מי?" הרמתי את ראשי וראיתי את דין ואחד מהחברים שלו מדברים ומתקרבים לכיוון שלנו.
"איך אני ניראת? נוו מהר" שאלה מיילי וסידרה את שיערה.
"מושלם" מלמלתי ונאנחתי.
הם עברו מולנו..אני לא יכולה להכחיש שגם הבטן שלי קצת התהפכה, אבל זה בגלל אתמול. הכל הציף אותי.
דין העיף מבט לאחורה וחייך אליי.
חייכתי אליו חיוך קטן והשפלתי מעט את ראשי.
"אוו מיי גד, הוא חייך אליייי" לחשה לי מיילי בהתלהבוות יתר.
צחקתי.
"כן, ראיתי" שיקרתי..
"את רוצה, זה לא חד צדדי, הוא גם אוהב אותי" אמרה.
"כן אני בטוחה שאם הוא חייך אלייך הוא לגמרי מאוהב בך" אמרתי לה בציניות.
"הוא גם עשה לי שלום במשחק" רטנה.
"אהה נכון, איך שכחתי" אמרתי לה נאנחת. שתהיה בריאה.
"את ממש קנאית" היא אמרה בכעס וקמה.
נוו באמת…

"תגיד..אם אתה כבר לבד, אז, אני יכולה לשאול אותך שאלה?" שאלתי את דין כשישבנו במזח.
הוא חייך חיוך ענק.
"אוו אלוהים כן" אמר כאילו חיכה שאגיד את זה.
"מה דעתך על חברה שלי מיילי?" שאלתי.
חיוכו נמחק.
"מה איתה?" הוא זז באי נוחות.
"היא ממש אוהבת אותך, והיא חמודה ממש" אמרתי.
"אני גם ממש לא בקטע שלה" אמר.
"נוו דין, תן לה הזדמנות" אמר.
"לא קים, לא" אמר.
"עם טיפני היית, אבל למיילי אתה לא נותן אפילו הזדמנות" אמרתי.
"אני לא אוהב את מיילי הזאת" אמר.
"כאילו שאת טיפני אהבת" סיננתי בעצבנות וקמתי.
"רגע קים" הוא תפס בידי וקם גם הוא ועמד מולי.
"זה מה שיעשה אותך מאושרת?" שאל.
"הכי שבעולם, היא חברה טובה" אמרתי.
"אוקיי, אני אתן לה הזדמנות" אמר בחיוך.
חייכתי וקפצתי עליו בחיבוק. אבל משהו בפנים הציק לי…