התפוח האדום של שלגיה פרק 5

חוץ מלהיות מכשפה , היא הייתה רוקחת של רעלים מיוחדים . היה לה קטע עם לבנות מעבדה משלה בה היא הייתה עושה מה שבא לה בראש.
לא היה לה אכפת מהאושר של האחרים , היא אהבה רק להרוס.
היא גדלה עם אבא מכה ואימא שהייתה מכורה לאלכוהול והיא הייתה עדה למעשים הרעים שאבא שלה היה עושה כשהייתה עדיין ילדה.
ההורים שלה התגרשו הרבה לפני שהיא הגיחה לאוויר העולם , היא הייתה בודדה ואף פעם לא היה לה חברים אמיתיים מסביבה, היחיד שבאמת היה לו אכפת ממנה , היה אחיה היחיד שגר עם ילדיו בפריז , ראנטו סנדרס פראקר .
הוא שנמצא איתה בקשר טלפוני תמידי איתה על אף המרחקים העצומים ביניהם.
חוץ מזה שהיא הייתה למשך עשרים וארבע שעות במטרה למצוא את הרקיחה המושלמת בשביל של בסוף היא תייצר רעל שהאדם ששותה ממנו באופן אוטומטי מת על המקום.
רק שהיא לא לקחה בחשבון שרוברטו עדיין התאבל על אשתו המתה כבר המון שנים והוא עוד ממש אהב אותה בכל נפשו וליבו.
היא לא הייתה מוכנה לוותר על תכניתה בשום הון שבעולם.
היא הייתה מוכנה ללכת כל כך רחוק על מנת להגשים את משאלותיה להישאר בסופו של דבר עם הכסף שרוברטו יניח ברשותה לאחר מותו.
האפשרות לגרום לו להתאהב בה בקלות הייתה הנשק הסודי שרוברטה השתמשה בו כדי ללכוד אנשים ישר בתוך הרשת הרוע שלה, הייתה הטקטיקה המצוינת כדי לפתות את רוברטו ולגרום לו להתאהב בה באופן מטורף ולבסוף להותיר אותו חסר כול.
היא מצאה את עצמה מתקשרת אליו בשעה אחת בלילה , כיוון שרוברטו לא ענה היא הגיעה לתא הקולי של הנייד שלו.
" שלום הגעתן לתא הקולי של רוברטו אלברס נא להשאיר הודעה אחרי הביפ תודה." היא שמעה את קולו והתבאסה קשות על כך שהיא לא יכלה לשוחח איתו לפחות כמה דקות שיקדיש למען שיחה אחת ביום איתה.
היא נאנחה כי הייתה נחושה להצליח עם התכנית שלה עד הסוף.
סוסנה לא הפסיקה לחשוב על ברונו, היא חשבה שהיא תוכל לשכוח אותו תוך יום יומיים .
אבל היא נוכחה לדעת שהיא טעתה ובגדול, ברונו היה תפוס למרות תקוותה להיות החברה שלו, היא ידעה שלא קיים סיכוי כלשהו שהם אכן יכלו להיות ביחד.
כמה שהבית ספר הזה היה ענקי למדיי לטעמה האישי , היא התרגשה מכך שהיא הולכת ללמוד איך להיות זמרת פופ מפורסמת כמו אמה המנוחה. לפתע כשהיא באה להסתובב כדי לדעת עם מי היא חולקת את החדר החדש שלה והיא הבחינה במישהי בעלת שיער בלונדיני , שלא ראתה אף אחד ממטר.
סוסנה הייתה בהלם גמור כשראתה אותה היא הייתה בטוחה כאילו דמותה נגזרה מאיזה סרט מצויר.
דמות חדשה: קלאודיה מורנו אלוורס
כשקלאודיה הייתה תינוקת היא נשלחה לאימוץ ואיננה ידעה שאחותה הקטנה , סוסנה נותרה בחזקת אביה אחרי שאמה נפטרה.
היא עברה התעללות מינית כשהייתה בת ארבע וחצי.
היא מעולם לא ידעה שאביה איבד את היכולת לראות. היא קצת קשוחה , מצחיקה מאוד ובעלת טעם טוב בבגדים.
בת שבע עשרה.
סוסנה הייתה בטוחה שהיא הכירה אותה מאיזשהו מקום , הנערה לא הייתה מעוניינת להמשיך בשיחה נראה שהיא עברה הרבה מאוד בחיים האלה.
" אנחנו מכירות?" סוסנה העזה לשאול למרות היותה ביישנית.
" לא אני לא מכירה אותך ." קראה קלאודיה בהרהור והסיטה את מבטה ממנה , היא לא ידעה עדיין שסוסנה הייתה אחותה הקטנה.
קלאודיה המשיכה בדרכה אל חדר ההנהלה בעוד סוסנה הביטה בה בסקרנות יתרה.
היא לא ראתה בכלל לאן היא הולכת מרוב שהיא רצתה לעשות רושם ראשוני טוב היא נתקלה בברונו והספרים נפלו לה משתי הידיים, מבטיהם הצטלבו בעת ששניהם לא ידעו מה להגיד.
בדיוק עברה שם גם אוליביה , כשהיא ראתה את שניהם ביחד צמודים זו לזה יותר מתמיד, היא הגניבה צרחה קולנית שהבהילה אותם לחלוטין.
" ברונו אתה יכול לעזוב אותה , בבקשה?" קראה אוליביה בזעם , " על מה לכל הרוחות והשדים אתה חושב שאתה עושה?" אמרה בצרחה כאילו אף אחד לא היה לידה.
" אני רק מנסה לעזור לה , אהובתי." ברונו אמר בהיתממות וניסה לצאת בסדר עם אוליביה למרות קנאה הבלתי נסבלת.
לקחנו את ה- 14 באופן אקראי
קצת נבוכים
ואז השמלה שלך החליקה
בחושך.
עשינו אהבה.
מתי שיותר מאוחר
הבחור הגיע
להביא לנו
שני קפה עם חיוך
מבין
את התחבאת,
הוא לא ראה שבכית,
הילדות שהולכת לה