התפוח האדום של שלגיה הצצה לפרק 3
רוברטו הסתכל עליה ולא האמין שלפני רגע קט הוא היה יכול להידרס אם לא היא הצילה אותו , הוא התבונן בה בסקרנות זהירה וניסה להתרומם בכוחות עצמו ללא הצלחה יתרה.
רוברטה הרימה את עיניה אליו וחשבה שהיא זכתה בלוטו עם רוברטו , היא חייכה לו ללא הפסקה, רוברטו שלח לה מבט נבוך ופשוט לא היה לו מה להגיד לה .
" אני רוברטו," הציג את עצמו בפניה וראה שהיא הבחינה שהוא הביט בה כל הזמן היא הורידה את מבטה בבושה גלויה, " ואת? מה שמך?" רוברטו שאל אותה בחצי חיוך והוא עזר לקום על רגליה.
" רוברטה סנדרס מונטרו , נעים מאוד להכירך." רוברטה ענתה בקצרה ושוב הסתכלה עליו עם מבט סקרני בעיניים.
" אם לא את , אז לא יודע אם הייתי שורד בכלל. בזכותך אני חי ואני חב לך תודה מעומק ליבי." רוברטו אמר וחייך לעצמו בניצחון, כאילו מהשמיים נכתב שהם היו צריכים להיפגש אחד עם השנייה, למרות שרוברטו ידע היטב שהוא לא יוכל לשכוח את רומינה , מי שהייתה אהבת חייו ורוברטה הזאת לא תחליף את מקומה בתוך ליבו.
" הצלחתי להציל אותך , זה המינימום שאני יכולה לעשות למענך." רוברטה חייכה בחיוך יהיר וצחקה בקול רם כדי להרשים את רוברטו.
תגובות (0)