"התחלה חדשה" פרק 4.

גולן: הייתי כל כך עצבני שחזרתי שוב לעידו, הייתי חייב לדבר עם מישו.
דנה: רגע.
גולן: דנה. מה את עושה פה?
דנה: גולן.

פרק 4.

גולן: שוב אני שואל, מה את עושה פה?
דנה: חברה שלי מכירה את אח שלך אז היא הביאה אותי לפה ונעלמה הסתומה הזאת.
גולן: ואת חושבת שאני יאמין לשטות הזאת.
דנה: אז אל תאמין. בעיה שלך.
גולן: טוב.
דנה: בוא כנס מה אתה בפתח הדלת?
גולן: אוקיי.
דנה: איזה חתיך אתה. התגעגעתי אליך.
גולן: ואני אלייך.
דנה: נשק אותי.
גולן: מה? את רצינית? פה?
גולן: כן. אני חושבת שיהיה זמן עד שהיא תחזור.

עידו: אז אין בעיה שאני אשתחרר, נכון?
בוס: לא. תלך אבל עוד 5 דקות, אהה?
עידו: וואי תודה רבה לך.
בוס: אין בעיה.
עידו: אייל אתה לא מבין מה אני מתכנן.
אייל: מה אתה מתכנן?
עידו: להציע לדנה נישואים היום בערב?
אייל: וואי אתה רציני?
עידו: הכי רציני.
אייל: מזל טוב אח שלי.
עידו: טוב אני תיכף יוצא קניתי פרחים אני הולך להפתיע אותה. ותודה.
אייל: אין בעיה בהצלחה אהה? ביי.

גולן: כל כך נסחפתי היא פשוט עיוורה אותי. היא מכשפת נראה לי. הגענו לחדר של אחי
ואפילו לא שמתי לב.

גולן: אני אוהב אותך.

עידו: עליתי הביתה אחרי שאירגנתי הכל הייתי בהתרגשות עצומה נכנסתי הביתה עם הפרחים עם חיוך גדול על השפתיים ומה אז אני רואה?
את אחי גולן ודנה במיטה שלי. ירדו לי דמעות בעיניים ומההלם נפלו לי הפרחים.

אני לא מאמין, זה לא קורה לי.

דנה: עידו.

דנה: עידו זה לא מה שאתה חושב.
עידו: אל תתקרבי אליי ותעופי מפה.
דנה: עידו.
עידו: תעופי מפה אמרתי לך.
גולן: אני מצטער שזה קרה אבל אתם מכירים?
עידו: אתה חתיכת חרא עוף מפה עכשיו, תעוף מפה.
גולן: די עידו אני לא מבין מה קורה פה.
עידו: עופו מכאן שלום.

עידו: אני לא מאמין שזה קורה לי, לא.

גולן: אפשר לדעת מה קורה כאן? אהה?
דנה: זאת אני.
גולן: מה זאת אומרת את? דברי עברית בבקשה.
דנה: אני החברה של עידו שנה וחצי.
גולן: מה?
דנה: אני מצטערת.
גולן: את חתיכת כלבה. למה עשית את זה? למה?
דנה: אתם בלבלתם אותי מצטערת.
גולן: אני לא מאמין. לא זה אי אפשר לתאר אותך.
דנה: אני ממש ממש מתנצלת. זה הרג אותי כשפגשתי אותך בפעם הראשונה.
גולן: עופי מפה, תעופי.
דנה: מצטערת.
גולן: לא זה לא קורה לי. למה? למה?

שרון: נופר נו בואי לעזור לי לנקות. תראי איזה בלאגן הולך פה.
נופר: טוב תירגעי מה את לחוצה? אני באה.
שרון: אז יאללה תזיזי את התחת שלך כבר.
נופר: אחרי זה הולכים לעידו.
שרון: ברור נראה לך שלא?
נופר: איזה חיוך.
שרון: זה עידו, ברור.
נופר: אוהבת אותו, אה?
שרון: כן, מאד. אבל הוא אוהב את הדנה הזאת.
דנה: מיכל בואי אליי זה דחוף.
מיכל: אבל מה קרה?
דנה: תבואי אליי כבר, נו.
מיכל: טוב אני בדרך קרצייה.
דנה: תודה אחותי.

עידו: בכיתי כל כך עד שפשוט התפוצצתי בלגנתי את כל החדר מעצבים ומכאב לא יכולתי לנשום מהכאב החד בלב, לא ידעתי כבר מה לעשות שתיתי כל כך הרבה אבל את התמונה שראיתי במו עיניי שהם בגדו בי לא נשכח

והייתי חייב להתפטר מהכאב הזה שלא יכולתי להתמודד ניגשתי לארון לקחתי שתי בקבוקים של כדורים ובלעתי בבת אחת לא יכולתי לסבול את הכאב, רציתי שהוא ייעלם וזה תיכף יסתיים.

עד שנפלתי ללא רוח חיים.

גולן: ניסיתי להתקשר אליו, לאחי הוא לא ענה לי ואז התחלתי לדאוג ראיתי שאחרי כמה טלפונים הוא לא ענה עליתי אליו הביתה אבל גם לזה הוא לא ענה.

גולן: עידו תפתח לי, עידו. פאק.
המשך יבוא..