התחלה חדשה-פרק שלישי ❤️

תגיבו בבקשה עשיתי פרק ארוך במיוחד, אבל תגיבו אפילו הערות זה נורא חשוב לי!!!

-פרק שלישי-

"בוקרררר", ניק צעק לי באוזן, "נו קומי כבר ישמנה".
"עוד חמש דקות", עניתי לו הוא הוריד לי את השמיכה ונהיה לי קר.
"אוף איתך", קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת.
"יששש שתי נקודות לניק קלנט" הוא קרא עם חיוך ניצחון.
"חולה עלייך קראתי אליו מהמקלחת.
"את יודעת מחקרים מראים, שלא משנה כמה שתישן בלילה אתה עדיין תרצה את ה-5 דקות של הבוקר." "כן דוקטור ניק, אז בגלל זה לא רצית להביא לי את ה-5 דקות שלי??" אמרתי יוצאת מהמקלחת עטופה במגבת, "תסתובב", (היא אמרה לו להסתובב כי היא מתלבשת).
"את יודעת אני חייב לעצבן אותך איכשהו " אמר כשהפנים שלו מול הקיר."
"איך הייתי יכולה בלעדייך כשהייתי קטנה??,תסתובב" אמרתי קופצת עליו. "לאביו סיס, ייאלה בואי שלא נאחר". נכנסנו למכונית של ניק, ניק הדליק ת'רדיו, "מה הזה השיר החרא הזה?" אמרתי מצחקקת, "מה לא יפה?" ניק אמר בצינות "תמצא לך חדר חחח, הנה שיר יפה מיילי♥!"
"את והמיילי שלך"
"I can almost see at the dream I'm dreaming" שרתי את הפתיחה של השיר (קוראים לשיר climb למי שרוצה לשמוע שיר מהממם)
"איך קוראים לשיר? קלייימ משו כזה לא?" "כןכןכןכן" אמרתי בהתלהבות "חחח יש לך קול ממש יפה למה את לא עושה איתו משהו, את יכולה להיות זמרת"
" זה לא הקטע שלי, אני לא זמרת אני סתם מישהי ששרה, לעצמי ולך אז תסבול בשקט חחח". עניתי לו, הוא עצר את המכונית (כי הגענו לבצפר) "תלך לכיתה אני הולכת להוציא ספרים מהלוקר",
"אבל את תאחרי, אה רגע לא אכפת לך, טוב ביי סיס" ניק אמר מגחח, "חח ביי לאב יו".
הלכתי ללוקר, והנה הצלצול -3, 2, 1 טרלטרלטרלוטורלטו (הצלצול ברקע) "חחחחח".
הנה הסנוב מגיע, אני שומעת לפי הקול של המכונית, שיט הוא מתקרב לפה. "מהר מהר רוצי רוצי שלא יראה אותך" אמרתי לעצמי.
"מאיה, רצה לכיתה בגלל שהיא מאחרת פשש.." שיט, הוא מאחוריי, "מה אתה רוצה" אמרתי כשאני הולכת יותר מהר, "אותך" הוא אמר, חושב שהוא מצחיק . "ממש מצחיק, עכשיו ברצינות מה אתה רוצה?", אמרתי כשאני כבר מול הדלת של הכיתה, לפני שהוא הספיק להגיד משהו פתחתי את הדלת של הכיתה. תראו, תראו מאיה מאחרת על היום השני של הלימודים, וגסטין??" הבנתי שהוא עכשיו מאחורי כנראה הוא רץ חחחח חייכתי. "מאיה אולי את רוצה לספר לכיתה מה מצחיק אותך?" היא אמרה עם חיוך מנצח כאילו מה היא כבר אמרה "לא תודה אבל אני מעדיפה לשמור את הבדיחה לעצמי". "בסדר, גסטין שב ומאיה לכי למנהל עם מכתב אני מביאה לך עכשיו" היא אמרה בעצבנות.
"אבל המורה זה לא הופר גסטין הגיע אחריי ואת נותנת לי ללכת למנהל?" אמרתי כועסת. "כן המורה מאיה צודקת גם אני צריך ללכת למנהל גם אני איחרתי". הייתי בהלם באותו רגע,
"הו גסטין, אתה כזה מתחשב, ראית מאיה הוא עוזר לך, את צריכה להגיד לו תודה", היא אמרה עם פרצוף גאה, "כן ממש הדבר האחרון שאני צריכה זה עזרה, את רוצה שאני אלך למנהל?! ,אז תביאי לי את המכתב המזדיין הזה וזהו" בשלב הזה אני כבר עמדתי לירוק לה בפרצוף הצבוע שלה, היא הייתה ממש בהלם, טוב זה הגיע לה. "אז את מביאה לי כן או לא?" הסבלנות שלי התפוצצה "כן, כן שנייה" היא אמרה עדיין בהלם חחחחח, גם גסטין צחק איתי ביחד ואז כל הכיתה התחילה לצחוק. "גסטין תהיה ילד חמוד ותלווה אותה לחדר המנהל" אמרה לגסטין והסתכלה עליו מבלי להסתכל עליי, התעצבנתי. "אני כבר ילדה גדולה אני יודעת איפה זה". היא הסתכלה עליי לשנייה וחזרה להסתכל על ג'סטין "ותדאג שהיא תיכנס" היא המשיכה את המשפט מתעלמת ממה שאמרתי. "זונה" סיננתי בשקט כשהדלת של הכיתה נסגרה בטריקה. "גסטין תהיה ילד חמוד ותלווה אותה לחדר המנהל, ותדאג שהיא תיכנס" חיכיתי את הקול הציפציף שלה בזלזול. "את חקיינית מעולה", אוי נכון גסטין איתי שכחתי ממנו "אתה יכול ללכת, אני יודעת איפה זה החדר של המנהל" אמרתי כשאני עוצרת ומסתכל אליו "אני יודע שאת יודעת אבל אני רוצה לבוא איתך בכל זאת" הוא אמר כשהוא ממשיך ללכת "טוב".
"תראו, תראו מאיה חזרנו לשנה שעברה? חשבתי שהבטחת לי משהו" אמר המנהל, "טוב אני יצא, אני לא רוצה להפריע" גסטין אמר, "לא תישאר אני צריך לדבר איתך, הנה שב פה" אמר המנהל, הוא הצביע על כיסא ליד הספרייה בחדר שלו, גסטין סגר את הדלת וישב שם. "אז איפה היינו, אה כן מאיה הבטחת לי משהו" סובבתי את הראש מגסטין למנהל "אני יודעת ג'וני" קראתי לו איך שאני רגילה "בבקשה מאיה המנהל בבצפר בחוץ ג'וני", "טוב אני יודעת, המנהל" הדגשתי את המנהל בכוונה. "הבטחת לי משהו מאז שאת יודעת מה קרה עם אבא שלך" ואז משום מקום הגיעו הדמעות, יצאתי מהחדר וישר רצתי למאחורי הבצפר, וישבתי על אבן גדולה כזאת שמונחת שם. "את רצה ממש מהר", הסתובבתי וראיתי אותו עומד שם ממש מולי מתנשף ומתנשף חייכתי, "לפחות גרמתי לך לחייך", הוא חייך והתיישב לידי. "אז מה הקטע שלך עם אבא שלך?, ההורים שלך גרושים או משו?" ראיתי שבאמת אכפת לו, "אתה באמת רוצה לשמוע?" הוא הנהנן, "אז ככה"..
ההמשך יבוא…