התאהבתי כמו שלא התאהבתי בחיים – פרק 3

התעוררתי בבוקר והתארגנתי לבית הספר. כשהגעתי לבית הספר נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי. נטלי , נסטיה וכל השאר לא היו בכיתה , רק אני ועוד ילד שלא שמתי לב שהוא בכלל נמצא איתנו בכיתה. הוא היה בפאלפון שלו. הוצאתי גם אני את הפלאפון והתחלתי לשחק פאן רן. אני משחקת בו רק כשמשעמם לי. הצלצול נשמע ואף אחד לא הגיע. עברו 2 דקות ואף אחד עדיין לא הגיע. התחלתי להלחץ קצת. " את מ – ט'3? " שאל אותי הילד שלא הכרתי אותו. "כן" עניתי. "אז מה את עושה? הכיתה שלך יצאה לפארק הלימוד עוד מלפני חצי שעה" "מה?! איך זה שלא הודיעו לי על זה?!" "כל שנה יוצאים לטיול הזה בתחילת שנה. את חדשה פה?" "כןןןן , מה אני עושה עכשיו?!" התחלתי להלחץ בטרוף. "תצטרכי ללמוד בכיתה אחרת לשארית היום" אמר בפשטות. לעזאזל איתו הוא גורם לי לעצבים. "תלמדי בכיתה שלי , בואי אנחנו מאחרים" "מה? אבל למה פשוט אני לא יכולה ללכת הביתה?" "כי אין סיכוי שהמנהלת תתן לך לצאת." התחלנו ללכת לכיתה שלו. "קוראים לי גולן" אמר והושיט לי את ידו. "לי" לחצנו ידיים. הגענו לכיתה שלו. גולן פתח את הדלת ונכנסנו לכיתה. "זאת לי והיא חדשה בבית הספר והיא לא ידעה שהכיתה שלה יוצאת לפארק הלימוד אז היא תצטרך ללמוד איתנו." אמר למורה שנראה צעיר וחתיך בטרוף. למה לעזאזל כולם פה חתיכים? כנראה שאני נמצאת בחלום. זה כבר מתחיל ליהיות לא הגיוני. "סבבה לי , שבי ליד מור" אמר המורה והצביע על ילדה שכנראה זו מור. כולה היה שחור. ג'קט בלי שרוולים בצבע שחור עם קוצים ממתכת , שורט שחורים , שיער שחור, עיניים שחורות, אבל עורה לבן במיוחד. התיישבתי לידה והיה נראה שהיא אפילו לא הרגישה שמישהו התיישב לידה. היא רק ציירה במחברת. זה היה שיעור עברית משעמם במיוחד. עבר היום וחזרתי הביתה. חיממתי לי פסטה עם קציצות וישבתי מול הטלויזיה מזפזפת בערוצים ולא מוצאת שום דבר מעניין. שמעתי הודעה מהפאלפון. זו הייתה נסטיה. אני והיא ממש התחברנו אתמול. היא שאלה למה לא הגעתי היום. עניתי לה "לא ידעתי שיש את הטיול הזה כל שנה ואף אחד לא הודיע לי עליו , אז למדתי בכיתה של ילד בשם גולן." "גולן? הוא עם שיער שחור ועיניים שחורות כאלה?" "כן , למה?" "לא סתם" "מה יש ביניכם משהו?" "לא… הלוואי" "אווווו 3>" "שתקי ועל תגלי לאף אחד!" "בארור שלא" "טוב יאללה נדבר" "ביי". מה גיליתי פה! אני הולכת לגרום לכך שיהיו זוג.
קמתי למחרת במיטתי לא מבינה איך הגעתי מהספה למיטה , הרי אין סיכוי שאמא שלי תצליח להרים אותי אני בגובה שלה. ירדתי במדרגות לכיוון המטבח והרחתי ריח של חביתה. מה אמא החליטה לפנק? היא אף פעם לא מכינה ארוחת בוקר. הגעתי לסלון וראיתי את אח שלי! "דוווווררר!!!" צעקתי מהתרגשות. הוא הסתובב וראה אותי. "לייי!!" צעק גם כן. רצתי אליו והתחבקנו. "מה קורה יפה שלי?" "בית ספר אתה יודע… מה אתה שואל אותי , מה קורה אצלך בצבא?" שאלתי עדיין לא נרגעת. "קשה. אין מספיק זמן לישון וקמים בחמש לפנות בוקר ומתחילים לרוץ איזה אין סוף סיבובים" "טוב בואי תאכלי לפני שהתקרר" אמר לאחר שתיקה קצרה. אכלנו ודור הסיע אותי לבית ספר. "ביי! נתראה בבית" אמרתי והלכתי לכיוון הבניין. ראיתי את נסטיה ליד המכונת חטיפים. "מה קורה נסטי" ככה אני קוראת לה. "סבבה. המורה למתמטיקה אמרה לי לקרוא לך. היא בחדר מורים." הלכתי לחדר מוריםאת המורה למתמטיקה , מורן. "נסטיה אמרה שקראת לי" אמרתי והיא הסתובבה אליי. "כן." אמרה וחייכה כשהבינה שזאת אני. "בדקתי את המבחן שעשית להקבצות. קיבלת 96! זה ציון ממש טוב! את תיהיי בעתודה מדעית טכנולוגית! זו ההקבצה הכי גבוהה במתמטיקה. אני ממש גאה בך. אבל את תצטרכי להשלים טיפה חומר כי הם מתקדמים מהר אז חלק מהדברים את לא תביני עם לא תשלימי."ניסיתי לעכל את כל מה שאמרה לי הרגע. " עתודה מדעית מה?" שאלתי לא מבינה. "עתודה מדעית טכנולוגית" אמרה בפשטות. נבהלתי מהשם. זה נשמע משהו ממש קשה. "בואי אני ייקח אותך לכיתה שהם לומדים בה" הגענו לכיתה ונכנסנו. ראיתי שהמורה הוא אותו מורה שלימד בכיתה של גולן אתמול. "רעם" פנתה למורה. אז ככה קוראים לו. "זאת לי והיא התקבלה לעתודה , אז לי אני אשאיר אותך פה" אמרה והנהנתי. היא יצאה מהכיתה. "בואי שבי ליד אנסטסיה" אמר ולא הבנתי למי התכוון. "לי!" אמרה וראיתי שזאת נסטיה. אהה , אז השם שלה הוא אנסטסיה. התיישבתי לידה. השיעור התחיל ולא הבנתי כלום. "איזה מורה חתיך" לחשתי לנסטיה בזמן שרעם כתב על הלוח. "כן" אמרה. "בן כמה הוא?" "22" "איך הוא הספיק ליהיות מורה?!" "לא יודעת". כל השיעור בהיתי ברעם. בסוף השיעור רעם פנה אליי. "הבנת את החומר לי?" שאל. "אממ… לא ממש , אבל אני ינסה ללמוד אותו איכשהו." "איך?" "איכשהו" "אין אצלי דבר כזה איכשהו. זה או אני מלמד אותך או שאת נשארת כך ואז תכשלי במבחנים והעבודות ואז תרדי רמה וזה יהרוס לך הכל". חשבתי קצת. "נראה לי שכדי שתלמד אותי". " סבבה , אז מחר אצלי בחמש. זה הטלפון שלי" אמר והושיט לי נייר עם המספר טלפון שלו והלך. יואו ,אני הולכת מחר לבית של המורה החתיך שלי!